עקידת יצחק · פרק צ׳, י״ג

ובמדרש (ד"ר פ' עקב) ברוך תהיה מכל העמים א"ר חייא בר אבא אין שבחה של מטרונ' בשעה שמתברכ' מן קרובותיה אלא בשעה שמתברכת מן צרותיה (י) הורו כי שלימות הברכה הוא שיבורכו יותר מן העכו"ם הצרים עליהם ושתוכר להם מעלה יתירה עליהם לא לקצתם על קצתם. ואם כוונו לשיהיה מאמר מכל העמים כאלו יאמר מפי כל העמים ירצו שתהיה הברכה הזאת גלויה ומפורסמת עד שתפול בה הודאת בעל דין והכל ענין אחד והוא מה שאמרנו. ועתה ראה כי נמשך בייעודים האלה למה שהוא נמצא על הדרך הטבעי הנכון בענין הרפואות בתקוני הגופים וזה שהגוף הבלתי מוכן אל הבריות הנה הוא ברפואות רבות יקבל מעט מהתועלת. אמנם הגוף המוכן הוא בהפך שיקבל תועלת גדול בתרופה מועטת. (ט) ועל זה הסדר קודם מתן תורה בהיותם במרה כי מרים הם ובלתי מוכנים נאמר אם שמוע תשמע לקול יי' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו ולסוף כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שמות ט"ו) הנה שהיו התרופות רבות וחזקות והתועלת מועט והוא שמירת' מחולי מיוחד אמנם אחר מתן תורה נאמר ועבדתם את יי' אלהיכם ובירך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא את אימתי אשלח וגו' (שם כ"ג). הנה היו תועלות רבות בתרופה אחת אבל להיותם אז קרוב למתן תורה ועדין לא הורגלו כל כך עדין הוצרכה התרופה להיותה מורכבת באומרו ועבדתם את ה' אלהיכם שהעבודה האלהית תכלול ענינים הרבה עם שהיא לקיחה אחת בשם אבל עכשיו שכבר התמידו בלמוד התורה זה ארבעים שנה כבר הוכנו הכנה שלימה עד שתרופה אחת פשוטה עשויה כתקנה והיא שמירת המשפטים כהוגן תועיל להם לכל התועלות הגדולים והרבים שזכר שם בלקיחת המורכב ויותר מהמה. והנה עם זה נתבארו אלו הענינים יפה ונשלם מה שרצינו אליו בזה החלק: