עקידת יצחק · פרק ע״ו, ו׳

א ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה וגו'. כי מה ראו לדבר על האשה הכושית בפרש' הזאת. ומה טעם אמרם הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר לגבי זה הענין: ב באומרו אם יהיה נביאכם ה' במרא' אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה וגו'. פה אל פה וגו'. הנה שזכר ארבע כנגד שתים שיש ביתר הנביאים וראוי לתת לב איך יהיו אלו לעומת אלו שהוא עיקר הדרוש. גם במה שאצל הנביאים אמר במרא' בקמץ ואצל משה אמר ומרא' ולא בחידות בסגול: ג אומרו בעבדי במשה ומה שאמר במדרש אין תלמוד לומר עבדי משה אלא בעבדי במשה תחת שנדברתם בי דברתם בעבדי (ספרי פרשת בהעלתך). ד ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת ולמה לא נענש אהרן כמוה אחר שדברו שניהם: ה מאמר אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו והלא אחר שהורה שנואלו וחטאו ראוי לתת עליהם חטאת: ו בכוונת הכתוב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו כי הוא קשה לפרוש ופירושי הראשונים אינם נוחים: ז בטעם ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם ומאמר והעם לא נסע עד האסף מרים כי מה צורך זכירת זה. ואחר זכרון אלו הספקות נבא אל הפירוש: