עקידת יצחק · פרק ז׳, ג׳

במדרש הנעלם (בזוהר פ' בהעלותך), אמר רשב"י ווי לההוא בר נש דאמר דהאי אורייתא אתיא לאחזאה ספורין לעלמא ומילין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא יכלין אינון למעבד אורייתא במילין דהדיוטי בשבחא יתיר מכולהו. דאפילו אינון קפסירי דעלמא אית ביניהו מילין עלאין יתירי אי הכי ניזיל בתרייהו ונעביד מינייהו אורייתא. אלא כל מילין דאוריתא כי האי גוונא עלמא עילאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתאה מלאכי עילאה לעילא. מלאכי עילאי כתיב עושה מלאכיו רוחות כו' (תהילים ק״ד:ד׳) הא באתרא עילאה בשעה דנחתון לתתאה מתלבשין בלבושא דהאי עלמא. ואי לא מתלבשין בלבושא דהאי עלמא לא יכלין למיקם ולא סבל לון עלמא. ואי במלאכי כך באורייתא דבראה להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה כיון דנחתא להאי עלמא אי לא מתלבשא בהנהו לבושיה דהאי עלמא לא יכיל עלמא מסבל. ועל דא האי ספור דאורייתא לבושא דאוריתא הוי. מאן דחשיב דההוא לבושא היא אוריתא ממש ולא מלה אחרת תפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא לעלמא דאתי. ובגין כך אמר דוד ע"ה גל עיני ואביטה וכו' (שם קי"ט). תא חזי אית לבושא דאיתחזי לון שפירא ולא מסתכלי יתיר. חשיבו דהאי לבושא גופא חשיבו דגופא נשמתא. בהאי גוונא אוריתא אית לה גופא מילין דאוריתא דאיקרון גופי תורה האי גופא מתלבשא באינון ספורין דעלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההיא לבישא דאיהו סחור דאוריתא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלי בלבישא אלא בגופא דאיהי תחות ההוא לבושא. חכימיא עבדו דמלכא עילאה אינון דקיימי בטוויא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהו עיקרא דכלא אורייתא ממש ולעלמא דאתי זמנין בנשמתא דאוריתא. תא חזי הכי נמי אית לעלמא לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא דנשמתא. שמיא וחיליהון אינון לבושא. כנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת דאיהי אוריתא ממש, נשמתא דנשמתא עתיקא קדישא דכלא אחיד דא בדא ווי לאינון חייביא דאמרין דהאי אורייתא לאו איהי אלא ספור בעלמא ואינון לא מסתכלין אלא בלבושא דא בגין כך אורייתא לא בעי להסתכלה אלא כמה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אילין מילין וכל אילין ספורין לבושא אינון: