עקידת יצחק · פרק ס״ז, ע׳

והנה אחר שסדר כל אלה הענינים על זה האופן אמר וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה חוקת עולם לדורותיכם בחדש השביעי תחוגו אותו. כי הנה באמת החג הזה הכולל כל אלו הענינים הוא חג לה' ועם שזמן קיבועו הוא שבעת ימים בשנה הנה באמת הוא חקוי עולם לדורות רצוני בכל עת ובכל זמן שיהיו כל האזרח בישראל יושבים תמיד בסכות כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו'. והוא ההעזב מחריצות הקניינים הזמנים וההדבק בעבודות האלהיות והבטחון בו יתברך והחסיה בצל כנפיו כמו שביארנו זה למעלה בענייני הסוכה. או שירמוז בכאן למה שביארו זכרי' הנביא באומרו והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסכות (זכריה י״ד:ט״ז) כי לסגולות החג הזה בהיישרת החיים המאושרים יעשה לעתיד עקר גדול ממנו כמו שאמר חוקת עולם לדורותיכם בחדש השביעי תחוגו אותו. וענש על ביטולו ברעב ומגפה שהם שפטים רעים ונאמנים כמ"ש (שם) והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחוות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגוף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחוג את חג הסכות. אמר שאם יבעטו בסוכה זו וזה שבתה עראי כמו שאמרנו ללכת אחרי העסקים הזמניים מהחריש והקציר ויתר עבודות האדמה המעשירות בעליהם כי לזה ימאסו בזה החג המיוחד אל אלו ההוראות ולא יעלו להשתחות ולהודות על הוראותם שם לפני ה' הנה יהיה יגיעם לריק ותם כחם לבהלה כי לא עליהם יהיה הגשם כי הוא השפע ההכרתי לאלו העסקים וכיוצא מהשפעים ההכרחיים והנה ישארו קרחים מכאן ומכאן. משפחת מצרים וגו'. תרגם יונתן ולא עליהון יסק נילוס ברם עליהן תהא מחתא דמחא ה' וכו'. הנה פי' שמגפה אחת תהיה לכלם וכן פרש"י ז"ל ורד"ק ז"ל פירש ולא עליהם תהיה עצירת גשמים שהרי נילוס עולה ומשקה את ארצם אבל תהיה עליהם המגפה שהזכיר ראשונה שיגוף ה' בה את כל העמים אשר באו על ירושלם המק בשרו וגו'. ופירוש אשר לא יעלו כלומר לפי שלא יעלו וכו'. ובודאי כי אין מעצור לה' להענישם בשתיהן לעצור בנילוס ויחרב כמו שפירשו הראשונים ועוד תהיה עליהם מגפת הגוים ההם אשר יכלה אותם בה באופן שלא יעלו עוד לחוג את חג הסכות והיו ראויים לקחת מידו כפלים מכל הגוים לפי שהמצרים הם כבר בעלי נסיון גדול ולא לקחו מוסר. וזה מה שביאר זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים וגו' לומר שחטאת מצרים עצומה מאד מחטאת כל הגוים ולזה יהיה עונשה עצום מהם. על כל פנים יראה גודל מעלת החג הזה ועוצם תועלותיו אשר לזה הושם לחתימת כל אלה המועדים היקרים וסופם. וזה שיעור מה שרצינו בהדר המועדים האלו אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון לקרוא שם ה' הגדול והקדוש עלינו כמו שחתם וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל כדי שיהיו כל עקרי התורה האלהית ושרשיה אשר עליהם יחיה האדם ידועים ושגורים למקראי קדש בפי כל האנשים אשר לא ידעו לדרוש אותם מעל ספר ה' ועל הדרך אשר כתבנו בתחלת השער. וכבר הוסיפו קדמונינו ז"ל בספר הזה עוד פרקים מועילים מאד כמו תשעה באב ויתר הצומות המעוררות אל הנפשות ההמוניות הפורענות המגיע לעוברי רצונו. כמו חנוכה ופורים המעידים כי הוא יתברך נמצא עמהם בגלותם למגן ועזרה לכל צרותם. וכמ"ש (ויקרא כ״ו:מ״ד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כי. הימים האלה כלם נזכרים ונעשים לקבוע אל האמונות והשרשים האמתיים בלב האנשים והטף אשר יקראו אותם במועדם: