והנה להיות זאת הכוונה המיוחדת בזה החג באו הסימנים והרשמים בו באופן שלא תוכל להתעלם. ראשונה בשם החג הזה גדרו חג הסוכות אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף אשר לכסף לכסף ואשר לזהב לזהב סחורות ורוב תבואות וכל מדי דאקרי נכסים ויוצאין אל סוכה קטנה זו אשר אין בה רק ארחת יום ביומו ועל הרוב מטה ושלחן וכסא ומנורה שהיא התעוררות נפלא שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת עראי כמ"ש התנא (אבות פ"ד) העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא וכו'. כאשר ביארנו בשער שלשים. כי הנה המרבה בענייני העולם הזה ממעיט בקנינים האמתיים הנה הוא באמת מרחיב בית האשפות ומסיג גבול הטרקלין ויקרה לו כמקרה הסכל שסופר מסכלותו (במסכתא בבא קמא דף נ' ע"ב) מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים עבר עליו חסיד א' ריקה מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך לגלג עליו. לימים נצטרך לממון ומכר את השדה ועבר באישון לילה ואפלה ונתקלל באבנים אמר ודאי קושטא קאמר ההוא גברא דאנא מסקל מרשות אחרות לרשות שלי. ועם דגופא דעובדא הכי הוה אחשוב שקבעו אותו בתלמוד להיותו משל נמרץ למתעסקים ומתפארים לעולם שאינו שלהם ומסקלים ממנו אבני נגף והרבה מכשולין אל עולמן האמיתי ובבאם שם יהי דרכם חשך וחלקלקלות ונפלו ואין מקים. והנה הדעת נותן כי כמו שהמצוה הזאת בכללה תרמוז ותקרוץ אל זה העקר הנכבד בכללו כן פרטיה וחלקיה יכוונו אל חלקי העקר הזה ועניני פרטיותם.
עקידת יצחק · פרק ס״ז, ס״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
