עקידת יצחק · פרק ס״ז, מ״ב

הענין השני אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות כדי שתמליכוני עליכם. זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה. ובמה בשופר (ר"ה ל"ד.) וגרשינן התם בפרק י"ט של ר"ה וכו' (שם.) אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה ותקיעה מה נפשך אי ילולי ייליל תרועה נעביד שברים לא נעביד. אי גניחי גנח שברים נעביד תרועה לא נעביד. מספקא ליה אי גנוחי הוא אי ילולי הוא. מתקיף לה רב עוירה ודלמא גנוחי הוא ואתיא תרועה ומפסקא בין תקיעה לשלשה שברים הדר עבדי בבא אחרינא תש"ת. מתקיף לה רבינא ודלמא ילולי הוא ואתו שברים ומפסיקין בין תקיעה לתרועה. הדר עביד בבא תליתאה תר"ת. א"כ דרבי אבהו למה לי דילמא הוא גנח וייליל אי הכי איפכא נמי דילמא ייליל וגנח. סתם איניש כי מתרע ביה מילתא ברישא גנח והדר מילל. נמצא עכשיו שתוקעים תשר"ת ג' פעמים ותש"ת ג' פעמים ותר"ת ג' פעמי'. וכתב הרי"ף ז"ל. ובדין הוא שיהיו תוקעין אותם על סדר הברכות כסדר שתקעו כשהן יושבין אלא כיון שאין הברכות מעכבות התקיעות הרי יצאו ידי חובתן באותן שתקעו כשהן יושבין ודי להם לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת על סדר הברכות פעם אחת שלא להטריח הצבור וכן מנהג העולם ובשתי ישיבות עד כאן: