עקידת יצחק · פרק ס״ה, ט״ו

הראשון כי מצד מה שנשמע והוגד ממעשה האוב יראה שעצם עניינו הוא כי כשיתעסק בעל האוב בעצמות המתים כפי מלאכתו יתדמה אליו שהוא שומע קול נמוך מדבר אליו בלט ומשמיעו הדבר הנשאל חרש לאמר והוא מה שנתבאר מהכתוב האומר והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף (ישעיה כ"ט). והשמיעה ההיא תחשב לו כמעלה המת ההוא. אבל לא יראה ממנו שהשואל יראה שום מראה ותמונה שהיה מדבר עמו כל שכן שיראה מראות האלהים כמו שאמרה האשה הזאת ראיתי אלהים עולים מן הארץ (ש"א שם) והוא שאלה מה תארו ואמרה איש זקן עוטה מעיל וחלולה שיאמר בנפש הנביא הקדוש מה שרגילין לומר משביעי השדים ומראים גופי המתים בלבושיהן כמו שהיו מה שיאות להם כפי רוח הטומאה השורה בטומאתם כי הכל כזבים ורוח עועים.