עקידת יצחק · פרק ו׳, ט׳

ותחלת דברי יודע איפה כי מה שאומר אותו לא המציתיו ממחשבתי ולא בדיתיו מלבי. אבל ביררתיו מדעות מתחלפות ועיוניה מרבים חכמים אשר אתנו. העברתים במסורת הברית. לטהר אותם כאש מצרף וכבורית. והעולה מזה לא יהיה דבר זר ומחודש. אבל חבור וסדור ממה שנמצא מפוזר ומפורד בספרים. וגם אמנה קצת גלוי ופרסום הנאמר בלט ובחשאי מפי הראשונים בסמיכות הדעת הוא הטוב והישר בעיני האלהים. כי ראיתי כי מה שרגילים לפרסם בזה אמות החלוקה השנית אשר זכרנו ראשונה. אם הוא דרך אמונה לרבים והן לא יאמינו בה. גם כי אינו דבר של קיימא מפני רוב הספקות הנופלות בה. ואמנם החלוקה אשר לכאורה חשבוה לזרה. היא אשר יאמינוה וחשבוה לטובה. והם כחדוה תחת לשונם ולא המתיקו אותה וקראו לה מרה. והיה זה סבה עצומה כי זו וזו לא נתקיימו ביד עם ה' אלה מבקש אמת ואמונה. לזה אמרתי טוב הדבר כי יזדרז אדם להשתדל בה למרק אותה ולזככה. להכין אותה מדרך השכל ולסעדה מהכתובים ולקיימה מדברי חכמי האמת האלהיים. באופן שיצא הפסד גלויה לרבים בשכר עוצם התועלת המגיע להם. כי ידעו וישכילו אשר בידם טובם. וה' אלהים הוא הנותן להם כח לעשות להם את הנפש הזאת: