ועוד יש לצרף במעשה ההוא ספק שני כי אחר שהיה בנין בית הבחירה אחת משלשה מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ (סנהדרין כ':) וסוף בואם אל המנוחה ואל הנחלה למה לא באה מיד מצות השם יתעלה לדוד לבנות לו בית כמו שבאה לשאול (ש"א ט"ו) למחות זרעו של עמלק. והנה לא די שלא צוהו אלא שנמצא בהפך כי כשנתעורר דוד מעצמו ומתוך המצוה המוטלת עליו ואמר אל נתן הנביא ראה אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה (שמואל ב ז׳:ב׳). השיבו על ידי נתן בבקר השכם (שם) כה אמר ה' האתה תבנה לי בית לשבתי כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים ועתה כה תאמר לעבדי לדוד וגו' עד סוף. הנה שצוה להשיב לו אמרים סתומים שאין הדעת מקבל מהם רק כוונת הדחייה לבד:
עקידת יצחק · פרק נ׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
