עקידת יצחק · פרק ה׳, ו׳

אמנם אנחנו עם ה' מאמיני החדוש הנכלל בעשרה המאמרות הבריאה ע"ד אשר הונח בשער הקודם אחר שאמונתנו בה שהיתה זאת הבריאה נעשית ברצון הבורא בהחלט אחר שלא היה לא על צד החיוב. יש לנו להאמין כי ברא הכל כפי מה שגזרה חכמתו ושהקדים המוקדמים ביצירה לא בבחינת מעלתם במדרגת המציאות רק לפי צורך הנמצאים אחריהם כמו שהוכחנו במאמר הח' מהשער הג' במה שנמצא שהקדים מאמר יקוו המים ותדשא הארץ למאמר יהי מאורות. והנה לפי זה יהיה הכל נמשך לצורך האדם ותועלתו כמו שיעידו הכתובים עצמם באמרו בנכבדים מהם והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ. והיו לאותות וגו'. כמו שאמרנו. כי זה באמת לא יוכלו לכפור בו הנקראים מבני התורה האלהית. והנה הרלב"ג ז"ל במאמר החדוש מספר מלחמותיו אמר שלא נזכר ענין בריאת הככבים מיד אחר הגרם השמימיי כדי שלא יטעה אדם לחשוב שמציאות הככבים היה בעבור עצמם ושהתועלת המגיע מהם לאלו הנמצאות הוא על הכוונה הב' כמו שהוא הענין בגרמים השמימיים לפי שאין הענין כן אלא שבריאת הגרמים נשלמת בזולת ככבים במה שיצטרך אל עצמותם והככבים לא נבראו אלא לתועלות אשר זכר לבד ע"כ. הרי שהודה שגופי הככבים כלם נעשו לתועלת השפלים לפי שראה שהכתובים מעידים על זה וגם שם הוכרח לו להניח שכל תנועות הגרמים עצמם אינם אלא לתועלת אלו הנמצאים השפלים ושלסבה זו לא התנועעו עד שנתלו המאורות כדי שלא יתנועעו לבטלה. והנה באמת אחר שהודה בגופי המאורות והככבים כלם שהם רוב ענין ולא עוד אלא בתנועותיהם אשר מצדם ולא מצד אחר שמום בעלי נפש שכלית ואמר שכל זה נעשה לצורך השפלים ותועלתם לא ידעתי מה המונע שיודה בכל. אמנם הרב המורה כדי שלא יתפס ברשת זו הנראית לעינים אמר בפרק י"ג הנזכר ז"ל. ולא יטעך אומרו בככבים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה ותחשוב שענינו כדי לעשות זה כי אינו רק להגיד טבעם אשר רצה שיבראם כן ר"ל מאירים מנהיגים כאומרו באדם וירדו בדגת הים שאין ענינו שנברא לכך רק להגיד טבעו אשר הטביעו השם עליו ע"כ ועוד אמר שם בקרוב ולפי זה הענין צריך שנפרש כל פסוק שנמצא פשוטו מורה על היות דבר נכבד נעשה מפני הפחות ממנו ונאמר שענינו התחייב הדבר ההוא מטבעו ונשקוד להאמין שזה המציאות כלו מכוון ממנו ית' לפי רצונו ולא נבקש לא עלה ולא תכלית כלל וכו'. ראה כמה נדחקו באלו הענינים ובחרו לסבול עוות הכתובים וסכלות התכליות לאלו הנמצאים הנוראים לאהבת דעות הפילוסופיא וקיום שרשיה. וגם במה שנעזר מאומרו וירדו בדגת הים וגו' כבר כתבנו במקומו שהוא מתנאי הצלם והדמות בלי ספק. וכן יתבאר בפסוק (בראשית ט׳:ב׳) ומוראכם וחתכם שער ט"ו בע"ה. ומה שנתקשה להם מהטענות אשר זכרום ממעלות אלו הנמצאים השמימיים על השפלים כבר כתב הרב בפרק י"ד הסמוך בלשון שאלה על הפילוסוף שאלו אמרנו שהיו אלו הגלגלים להנהגת איש מבני אדם או אנשים רבים על דרך משל היה שקר לפי העיון הפילוסופי אבל בהיותנו חושבום שתכליתם הנהגת מין האדם אין המשל בזה רק לאומן שהכין הכלים האלו הנכבדים לעשות מחט אחר מחט ככרים מהמחטים אין תכלית למספרם כי יהיה מעשה הכלים חכמה וכו' ואמר שכבר ימצאו כתובים עוזרים לזה הדמיון ע"כ ענינו. והנה באמת היתה שאלה חזקה אלא שהוא טען בעד הפילוסוף במה שהשיב עליה שאם לא היה בין אלו הכלים הנכבדים ובין השפלים חלוק אלא מצד הגודל והקוטן הנה תהיה השאלה בעומדה. אמנם כשהיה ביניהם מעלת העצם הוא רחוק מאד שיהיה המעולה כלי למציאות הפחות השפל: