עקידת יצחק · פרק ה׳, י״א

ואולם להתאמתות זה הדרוש וחתימתו אזכור מה שנמצא בפי ראש המלכים וגדול המאמינים דוד אדוננו ע"ה אם מה שאמר ברוח קדשו כדבר המושלם בידו ואם מה שחתכו למשפט גוזר אחר זכרון הטענות החולקות כראוי למלך ושופט בדבר גדול אשר כזה. אמנם מ"ש כבמושלם הוא אומרו אומר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך לפנים הארץ יסדת ומעש' ידיך שמים המה יאבדו וגו' בני עבדיך וגו' (תהילים ק״ב:כ״ה-כ״ז) כי יש לשאול מה טעמו בשאל' אל תעלני בחצי ימי כי מי יאמר לו שיכרת בחצי ימיו ואף כי ידע כי כן תהי' זאת בקשת נערות ורכות הלבב. כי הנה האדם אשר ימות הוא אשר ימלא את ימיו והן לא הנסה שום אדם ממשרתי המלך ילידי ביתו וחניכיו כאשר יקר' לבא עמו למלחמותיו שימנע עצמו מביא בדמים לסבת נערותו ורכות שניו. לא עשה כן בצאתו אל הפלשתי כשאמר לו שאול לא תוכל להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו (שמואל א י״ז:ל״ג) אבל נסתכן בעצמו כמ"ש יהונתן עליו וישם נפשו בכפו וגו' (שם י"ט) ועוד מה טעם אומרו ובדור דורים שנותיך הלקח מידו מאומה: אלא לפי שהוא ברוח הקדש שעליו היה רוא' לאדם שני זמנים הא' ימי הגוף וזמנו. והב' ימי הנפש וצבאה וזמן הגוף הוא כלה. אמנם זמן הנפש לא יתום לעולם כמו שביאר במקום אחר אנוש כחציר ימיי יגו' כי רוח עברה בו וגו' וחסד יי' וגו' (תהילים ק״ג:ט״ז). יור' כי בכלות זמן גופי הרשעים ברדתם שאולה אז יתחיל הזמן הנפשיי לכל בעלי הנפש יראי יי' וחושבי שמו כאלו הם שני עולמות ממש בזה אחר זה וזהו סוד העולם הזה והעולם הבא המוזכר בכל מקום כמו שיתבאר זה בתוך מזמור צ' פרשת שמיני שער נ"ט בעזרת השם. ועל שני הזמנים האלה אמר במקום אחר הודיעני ה' קצי וגו' (שם ל"ט) קרא הקץ אל הזמן הנפשיי אשר הוא נעלם ממנו מצד מהותו ומדת ימים אל הזמן הגופיי אשר לא נעלם ממנו רק מדתו ואמר שהוא שואל על מדת ימיו כדי שידע כמה הוא חדל ונמנע מהקץ ההוא הנפשיי. כי לא ימנע הטוב הנפשיי אשר הוא בעולם הבא ההוא רק כל זמן שימשך העולם הראשון אשר לגוף ולזה היה מתפלל לפניו ית' שיסלק מלפניו הטרדות והמונעים המרחיקים אותו משלמותו שלא יתנהו בידם באופן שיעלה ויסתלק מהעולם בחצי ימיו לבד והוא הזמן הגופיי שהוא חצי השני זמנים במספר וכמ"ש החכם ההתחלה היא יותר מחצי הכל כי לפי שההתחלה ומה שאחר ההתחלה יחשבו לשני חלקים כבר יקרא כל חלק מהם החצי מבלי השקפת היותו החצי המשובח או הפחות. והיתה בקשתו זאת לפי שאינו נכסף אלא אל הזמן הנצחי אשר הוא חיי הנפש והדבקה באלהיה בעולם ההוא ולא תפרד לעולם. ולזה אמר בדור דורים שנותיך כלומר שהמות לא יפריד ביניהם: ולבאר גודל המעלה אשר היה מתפלל עליה אמר לפנים הארץ יסדת. אמר שהדברים הנצחיים אצלנו שהם שמים וארץ הם אצלו ית' כדברים הנפסדים אצלנו כענין המלבושים שאנו מבלים אותם כי הם יאבדו והוא יתברך יעמוד לעולמי עולמים והוא פירוש בדור דורים שנותיך. ולכן היה מתפלל בני עבדיך ישכונו כי לעבדיו ולבניהם ולזרעם אחריהם יש להם יחס עמו יתברך לזכות ולחיות לפניו חיים אלהיים נצחיים שלא יאבדו לעולם ולא ישוער בהם האפיסה כמו השמים והארץ שזכר: הנה שפירש היטב כי לנפשות החסידים יש להה מעלה ונצחיות טבעי על הנמצאות כלם עליות ותחתיות רצוני שמים וארץ כמ"ש ומזה שרוח קדשו אומרת שהשמים אינם בעלי נפש אבל הם יסוד חמישי מבלי נפש כשאר היסודות ואם בעלי נפש הם עבדיו השלמים הנם יקרים מהם: