עקידת יצחק · פרק מ״ה, ח׳

אנכי ה' אלהיך על הדרך עצמו שאז"ל (ב"ר פרש' ל"ט) באברהם אביהם שהיה אומר לבני דורו כסבורין אתם שאין מנהיג לעולם מיד הציץ עליו הקב"ה ואמר אני בעל העולם שנאמר (בראשית י"ב) ויאמר י"י אל אברם כמו שנזכר שם שער ט"ז. והרי זו היתה להם תכלית המעלה וההשגחה אשר אין למעלה ממנה. ממנה ישיג האדם השגה שכלית נבואיית ובמראה אליו יתודע התקשרות המרכבה הכוללת ויכולת הרוכב והמנהיג בה יתברך שמו. אמנם יחד להם הכנוי באומרו אלהיך כי הוא הענין המכוון מכל זה המעמד כמו שאמר והייתם לי סגולה מכל העמים וגו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'. והוא מה שהעיד עליהם בסוד שהשיגו אמתתו באומרו (שמות כ"ד) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו'. כי הוא סוד מורכבת המשנה אשר לו יתברך להנהיג העולם בהנהגה שלמה לפי ההשגחה האישיית אשר כתבתי עניינה יפה בשער ל"א והוא טעם דבקות האומה הזאת עמו יתברך ועקר סודו ובזה ולא בזולת היתה כל הצלחתנו תלויה עיין שם: אמנם הוסיף עוד אשר הוצאתיך מארץ מצרים. כי הוא הדבר המיוחד להם והנודע אצלם בתכלית הידיעה כמ"ש להם אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים והיתה הכוונה לכלול במאמר הראשון הג' עקרים ההכרחיים להקדים לשום מצוה מן המצות מציאותו והשגחתו דכלתו והוא מבואר. ודוגמת זה אמר משה במשנה תורה (דברים ד') ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כי"י אלהינו בכל קראינו אליו שכלל בזה המציאות וההשגחה והיכולת לענות בכל עת צרה וסמך אח"כ ומי גוי גדול אשר לו משפטים צדיקים ככל דברי התורה. ובמכילתא (פ' מ"ת פ' פ"ו) אנכי ה' משל למלך שנכנס במדינ' אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזירות אמר להם כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזרות שאם מלכותי אינכם מקבלים גזרותי היאך אתם מקיימים כך אמר הק"בה לישראל אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים וגו' אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים אמרו לו הן כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. והנה מכח זה המאמר כתב הרמב"ם ז"ל בספר המצות שלו בשם בעל הלכות גדולות כי דבור אנכי זה לא נמנה בכלל תרי"ג מצות לפי שמהכרחיותו שיוקדם להם מאחר שלא תצוייר מצוה בלי מציאות מצוה כמו שאמר בכאן בפי' אם מלכותי אין מקבלין גזרותי היאך מקיימין ואיך יהיה מציאות הש"י מצוה אם לא תקדם לו מציאות המצוה וקבלת מלכותו ראשונה. וכבר כתב זה ג"כ הרב ן' חסדאי בתחלת ספרו והנה לפי זה חוייב לו שתעלה אזהרת לא תעשה לך פסל וכל תמונה לחשבון המצות שהרי אמר (מכות כ"ד.) אנכי ולא יהי' מפי הגבור' שמעום ובהם משלימים מתרי"א לתר"יג ואנכי ולא יהיה לך לאו דוקא אלא שבמאמר ההוא יש שתי מצות והוא ז"ל הכריע לדעת הרמב"ם ז"ל בשדבור אנכי הוא מצוה אלא שאמר שכל הלאוין הבאים שם בעבודת אלילים הם בכלל לא יהיה לך. אמנם זהו דבר שלא תתברר אמתתו כי אם בבוא על חשבון המצות כלן לפי שהיות הדבורים על מספר עשרה לא ימנע היות בדבור שתי מצות או יותר כמו שהוא בדבור השבת. ועל כל פנים לדברי הכל לא ימלט משיהיה דבור אנכי מצוה או שרש המצות כולן ולכן הוא ראשון במעל' ובסדר במדרגת הנמצאות כמו שאמרנו וגם לאזהרת לא תעשה לך מצאתי סימן יפה ומבואר בבואנו על סדרן כמו שיבא לפי דרכנו: ונאמר כי אחרי הודיע אלהים אותם זה העקר הנפלא אשר הוא יסוד היסודות וראש המעלות כלן הנה הם ממנו החלו לשוב במחשבותיהם ולהוריד עיונם והשכלתם הנבואות דרך המעלות אשר עלו בהנה כפי עיונם האנושי והשכילם בהשתלשלות הנמצאות ונותנם עיונם בגלגל הראשון החלק אשר עליו נאמר (יחזקאל א') ודמות על ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא והוא הנקרא (תהלים קמ"ח) שמי השמים והרגישם הטעות בו אם מצד הפשטתו ואם מצד עוצם תנועתו אשר בה יכריח כל הגופים הנוראים אשר תחתיו אשר זה מביא לחשוב כי הוא האלוה עצמו והוא הראוי ליעבד והשכילם שסבת הסבות ועלת העלות אין לו שום שיעור ולא תמונה ולא תנועה ולא שום ענין מענייני הגלגל ההוא והנה מפני זה אי אפשר שיהיה הוא האלוה ולא גם כן הנבדל המניע אותו עד שיצוייר שבהסתלק התנועעות הגלגל תסולק תנועתו ולזה גזרו כי הוא יתעלה אין לשתף עמו שום נמצא ולזה בא הדבור השני בכיון מסכים אל טוב עיונם והשגתם: