עקידת יצחק · פרק מ״ה, כ״ח

וכל העם רואים את הקולות. יאמר שהם קבלו שם מהפשטת חמריותה שיעור מה שהספיק להם לראות ולהשיג קולות הדברו' האלהיים ההם עם היות עדין שם לפידים וקול שופר שהם כנוי המטרידים והמונעים מצד מעלת המושג כי על כן היה ההר עשן כמו שאמרנו ראשונ' ולזה חשכו עיניהם מראות בזיו האור האלהי המדבר בם. והוא טעם וירא העם וינועו כי ראו הרחקתם עדין עצומה מאד ונזדעזעו מהענינים הנוראים אשר לא יכלו שאתם ואמרו דבר אתה עמנו ונשמעה שכבר נספיק לשמוע מפיך הדברים ואל ידבר עמנו האלהים האדיר פן נמות מעוצם הצער אשר נבהלנו מפניו: ויאמר משה אל העם אל תיראו וגו'. ירצה אל תיראו שידבר השם יתעלה עוד עם כל קהלכם על זה האופן הנורא ושיפגע בכם בזה השיעור מהחרד' והצער כי לבעבור נסות אתכם זאת הפעם בא האלהים ירצה שתהיו בעלי נסיון לדעת כי ידבר אלהים את האדם וחי כמ"ש בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם. ועוד שנית בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו בעבור על דברי רצונו אשר יצוה לכם ע"י עבדיו הנביאים כי מעתה תראו חתת ותיראו כי יבקש מידכם בכח גדול וביד חזקה בכמה עניינים נוראים ומבהילים אשר ראית האלהים עשאם כדי שיראו מלפניו וכה יעשה וכה יוסיף להפרע מעוברי רצונו. ובכלל אל תיראו מאשר אמרתם פן נמות שאין הכונ' שימשך מזה המות אשר יראתם מפניו. אדרבא הכוונ' היא שתשאר הירא' לבדה תמיד על פניכם לבלתי תחטאו לפניו חטא משפט מות אשר תמותו עליו. משל למי שדורך קשתו כנגד זולתו והוא ירא כי חץ פתאום יהיה מכתו ואומרין לו אל תירא כי לא חפץ להכות בחמ' שפוכ' כי אם שתירא תמיד מפני קשת דרוכ' והוא פי' נכון מאד. ואמנם בזה ברא ה' חדשה בארץ אשר לא נראת' ולא נשמע' בכל הדורות שעברו אשר לא יראו את ה' מצד ראותם שהעולם מחוייב כמו שכתבנו אצל עתה ידעתי כי ירא אלהים שער כ"א והוא ענין נכבד מאד יושלם עניינו במאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' שער צ"ב ב"ה. והנה עם זה ויעמדו העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים והוא להיות אמצעי וסרסור ביניהם לכל שאר המצות והאמירות כמו שסמך ויאמר ה' אל משה כה תאמר אל בית ישראל וגו' אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשון אתי וגו' ואלה המשפטים וגו' והענין מבואר מאד מעדות התורה בכאן והוא מה שביארו במשנה תורה (דברים ד') ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות אבנים ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ וגו'. בא מפורש שכל הדברות העשרה שמעו מפי הגבורה אמנם שאר המצות שמעו מפי משה כמו שאמר בכאן אחר עשרת הדברים דבר אתה עמנו וגו' וכן נאמר שם אחר ספור עשרת הדברים (דברים ה') את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם בהר וגו'. ועוד אמר (שם) אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי ואדבר אליך את כל המצוה והחוקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ וגו'. האמנם שכבר נתפרסם מאמר חז"ל שאמרו אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמעום. וכמה הוא קשה בעיני כתות החכמים. יש שהשתוממו על החלק המחוייב שבו לפי שדעתם וסברתם הוא שלא שמעו ישראל שם מפי הגבורה דבור מבואר כלל והוצרכו לתת כבוד לבעלי המאמר לפרש ולומר מפי גבורת המופת שמעום כמו שכתבנו בדברנו אשר בשער. ומהם שהוקשה בעיניהם החלק השולל במה שיראה מהם שלא שמעו רק השנים עד שהוצרך לזה הרמב"ן ז"ל להודות ברוב הענין ולהתפשר בדבר ולומר ששני הדבורים הראשונים שמעו כלם בפירוש כמאמר חז"ל אמנם שאר הדברים לא הגיעו אליהם אלא בהברת הקול לבד ומשה היה מבאר אותם ונתן לזה טעמים וראיות מהכתובים כפי מה שהכריחו המאמר ההוא המפורס'. אמנם שם במשנה תורה בדברו' השנייות שהוא מקום שנתייחד בו יותר זה הענין אבטל כל הטענות והראיות ההם ביטול גמור ויתבאר מבלי שום ספק ששמעו כל ישראל כל הדברות האלה מפי הגבורה שהם השרשים והיסודות לכל התורה כול': ואבאר כוונת חז"ל במאמר ההוא הנכבד שהיתה זולת מה שחשבו עליהם. וזה בהוכחה מדברי עצמן וכל זה בשער פ"ט ב"ה: כה תאמר אל בני ישראל כבר כתבנו בשער הקודם אצל ותגד לבני ישראל הטעם שלא הוזכר זה השם בכל המעמד עד הנה: אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם מבלי שום אמצעי מההיכלות והצורות אשר נוהגים בהם שאר העמים להוריד להם כחות הככבים והמזלות. לכן לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב כלומר להיות אמצעיי' ביניכם לביני וגם לא תעשון לכם לאלהים אלהי זהב. וזכר חשיבת המחצבי' לפי חשיבות הצורך המבוקש מהם הכסף לאמצעי והזהב לאלוה אמנם כשתדרשו אותי מזבח אדמה פשוטה כמו שבראתיה תעשה לי מבלי מלאכה כלל שלא תאמר מעשיך גורמין כמשפט בעלי מלאכת הצורות: וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך אשר מצאנך ובקרך אשר אין בהם גם כן מלאכה ממעשיך. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית מעשה אומן כי כלי מלאכתך הנפת עליה ותחלליה מעבודתי לסבה שקדמה שלא תאמר המלאכה ההיא גרמה מענין האמצעיות. ומזה הותר השמיר שהוא מלאכת שמים (גיטין ס"ח.): ועל זה הדרך אמר ולא תעלה במעלות על מזבחי אלא כבש פשוט כדי שלא יצטרך לבנות מלאכת גזית כדרך המעלות העשויות בהיכלות אשר לא תגלה עליו ערות דבר ושמץ עכו"ם לומר פסילי עשה כמו שזכרנו. והנה בהרחקת כל אלו השבושים והדמיונות בכל מקום אשר יזכיר את שמו להוועד עליהם יבא לברכם ולהצליחם לא להחרידם ולהבהילם כפעם הזאת והוא מה ששאלו ממשה (דברים ה') ויותר נאות ממנו. ואחר שהשלים זה הענין אשר יאות שם לפי שאלתם סמך ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כחוזר על מה שקדם ועצת יתרו הנכונה כמו שכתבנו בשער מ"ג וזה הלוך ישר באלו הכתובים על דרך הפשט. אמנם חז"ל אמרו (מכלתא פ' מ"ת פ"י) לא תעשון אתי אלהי כסף בא להזהיר על הכרובים שלא יהיה מכסף בבית המקדש ואפי' של זהב חוצה לו. ובטעם לא תבנה אתהן גזית יש מפרשים (הראב"ע פ' זה) שהטעם כדי שלא תהיה מקצת האבן באשפה או בבית ע"א ומקצתה בבית הש"י. ויש אומרים (מ"נ ח"ג פ' מ"ה) כדי שלא יבואו לסתת ציורין. וחז"ל אמרו (מכלתא פ' מ"ת פ' י"א) כדי שלא יונף המקצר על המאריך ונרא' שכוונו שלא וונף כלי השחתה ומפץ ויתגדל על המזבח שהיא עשוי להעמדה וקיום לומר אני עשיתיו כי המזבח קודם במעלה ובטבע כדברים הטבעיום על המלאכותיים והוא קרוב למה שאמרנו והנה המקראות יתיישבו על פשוטן והדרשות גם הסברות לא יזוזו ממקומן. והנה עם זה נתבארו אלו העניינים החמורים מהדברות ושאר הספורים הסמוכים להם בהסכמת כל מה שכתבנו ראשונה והתרנו קצת ספקות אשר לא זכרנום בתחלה. אם בעצם הדברות. ואם במאמר משה אל העם אל תיראו וגומר ובעבור תהיה יראתו על פניכם שנראים דברים סותרין. ואם בפר' קטנה זו האחרונה שיש קצת פקפוקים. וזה שיעור מה שרצינו אליו בזה החלק: