עקידת יצחק · פרק מ״ה, כ״א

לא תנאף לומר הלא כדבריכם כן הוא איש מכם לא ינאף את אשת רעהו ולא שום ניאוף כי לשון זה כולל כל מדרגות האיסור בזה כמ"ש הראב"ע ז"ל בשם הגאון ז"ל ולהיות הדבור הזה כנגד זה הכוכב בא העונש בהרבות הזמה (ויקרא כ׳:י״ד) באש ישרפו אותו ואתהן ובת כהן וגו' באש תשרף (ויקרא כ״א:ט׳) ובתמר (בראשית ל״ח:כ״ד) הוציאוה ותשרף וגם מה שאמר' (סנהדרין פ"ד:) הבא על אשת איש מיתתו בחנק כך הוא דינם כי החנק אינו רק שריפת הרוח החיוני בקרבם כי בשרו של אש נזהרו באש ה' נשפט. והיה הדבור הב' בלוח הב' מפני שהוא נזק ב' וקרוב תחת הרציח' והוא כנגד לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בלוח הראשון כי הוא הניאוף הנזכר בכל הנביאים אצל האלהות וכמ"ש (יחזקאל ט״ז:י״ז) ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם ומקר' מלא הוא בכל מקום. אמנם בדבור הזה נכללו כל הדברים אשר יחטא האדם בהם מפאת חוש המשוש אשר הוא חרפה לנו וכל ההרחקות שאמרו (חולין מ"ד:) הרחק מהכיעור ומהדומה לו. ובמ' (אבות פ"א) באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו וכמה הפליג שלמה הע"ה להזהיר על זה (משלי ו׳:ל׳) לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו וגו' נואף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה ובכמה מקומות זולת זה ואולם רבים אומרים שהאשה גרמה הרבה חטאים ועונשים בעולם כמו שהאריך בזה הראב"ע ז"ל בפי' מיוחד שחבר לעשרת הדברים אבל אני רואה שאין עקר התלונה כי אם על האנשים כי הם הרודפים אחרי העביר' עד רדתה וכמו שאמרו (עירובין ק':) זו מדה טובה באשה וגו'. ואמרו ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך: