עקידת יצחק · פרק מ״ה, י״ט

לא תרצח לומר כן הדבר שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואם בכוכב מאדים הולדת השמר לך לא תרצח כי מזלך לא יסלק העונש ממך לפי שבידך להטותו אל כל אשר יבחר החלק השכלי. וידרוש הזה עצמו כבר נתבאר בשער כ"ב. והנה בא הדבור ראשון בלוח השני כנגד אנכי ולא יהיה לך שבראשון לפי שהרציחה היא הרע היותר גדול שאיפשר לעשות איש לאיש כמו שהכפירה במציאות השם או אמונת השניות הוא החטא היותר עצום שיש באמונת האלהיית. ועוד שלא ירצח האדם רק בכפירה במציאות השם יתעלה והשגחתו. והוא מה שכתב הכתוב (בראשית ט׳:ו׳) שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם ירצה וזה לא חס על דמות יוצרו וצלמו וכן אמר המשורר (תהילים צ״ד:ו׳-ז׳) אלמנה וגר יהרוגו ויתומים ירצחו ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב. והנה חז"ל (ב"מ צ"ח:) כללו בכלל הרציחה הלבנת פני האדם בביישו בשום דבר שיכלם ממני בזכור מעשיו הראשונים או מעשה אבותיו תלאותיו וחסרונותיו ואמר דהא אזיל סומקא יאתי חיוורא רק אם יהיה להרחיק האדם מהעבירה. וגם על זה אמר (ויקרא י״ט:י״ז) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא וכ"ש שיהיה בכלל זה הדבור כל המיצר לחבירו ויורד לאומנתו ומונע פרנסתו ואף שיהיה הוא דחוק אין לו לעשות כן. וכמו שאמרו אצל שפיכות דמים (פסחים כ"ה:) מאי חזית דמא דידך סומק מדחברך ולכן יהרג ואל יעבור ואין צריך לומר הגורם נזק לגופו או ממונו בשלוח יד לשונו להלשינו בסתר או בגלוי על ידי עכו"ם או על ידי לסטים וכיוצא: