עקידת יצחק · פרק כ״ד, י״א

אמנם הרלב"ג העיר בעצם הברכות האלה ספק גדול אצלו וזו היא צורתו אם היה אלו הברכות באופן הודעת העתידות לבא על המבורך ובלתי מתיחסות לרצונו איך אמר יצחק בא אחיך במרמה כו'. ואם היו בענין תפלה ובקשת רחמים להביא עליו מההצלחה והטוב מה שתרצה אליו נפש הנביא מי מנעו לברך את עשו בברכות עצמן שברך את יעקב וכ"ש שלדעת עשו ברכן. והתיר הוא זה הספק במ"ש שחויב להתקבץ בזה ובכל כיוצא בו ב' הענינים יחד וזה שהנביא לא יברך רק לאיש אשר כברכתו. ירצה שכשידע מצד הנבואה שזה המבורך מוכן מצד המערכת או ההשגחה לאי זו הצלחה מיוחדת יברכהו ברצון נפשו מענין הברכה ההיא ותתחזק לו בסבתה ההצלחה ההיא בשפע גדול ממה שהיה מוכן עליה מצד עצמו ומטעם זה תועיל ההנאה שנהנ' המברך מהמקבל אם במאכל אם במתנה גדולה או קטנה כי בזה תפנה מחשבתו אליו לדעת אי זו ברכה ראוי' לו ובברכו אותו בברכה ההיא עכ"פ בא תבא. ובזה האופן תהי' הברכה בהודעת עתידות. ונתאמת לו זה מברכות השבטים אשר נאמר בהם איש אשר כברכתו (בראשית מ״ט:כ״ח) וממאמר יעקב ידעתי גם הוא יהי' כו' (שם מ"ח) ומפני זה כאשר נהנה יצחק ממטעמי יעקב וראה בהשגתו הנבואיית שהוא מוכן להתברך מעין אותם הברכות ברכו מיד ואמר ויתן לך כו'. יעבדוך כו'. הוה גביר כו'. אוררך ארור כו'. והנה כאשר היו הברכות האלו באופן מה קללה לעשו וחויבה הגעתם עכ"פ כבר היה בלתי אפשר שיקבל עשו ממנו הברכות שהיה אפשר לקבלן מתחלה מצד הכנתו גם הוא ולזה אמר בא אחיך כו'. וחזר אחר ברכות שלא יחלוק בהם על ברכות יעקב כמו שנרא' מהענין. זהו תורף הספק והתירו ואם הוא האריך הרבה. ומהתימא הנפלא מה שהניח כי ידע הנביא במה שנהנה ממטעמי עשו לפי דעתו הברכות הראויות לבא על ראש יעקב כאלו מסגולת המאכלים ההם להביא ההודעה על בעליהם מבלי שידע הנביא מי הוא זה ואי זה הוא כענין המלחשים שמביאין להם אזור או רצועה שלוחשין עליהן כל שכן כשיאמר לו שהוא זולתו והוא בעיני רעיון רוח: אמנם במה שאמרנו ראשונה נסתלקו המבוכות האלו מעיקרן. ותדע ותשכיל שאין עקר ברכות אלו מקבל החלוקה ולא ההתפשטות אל הבלתי ראוי. אבל היו צריכות דעת הבעלים אשר כבר זכו עליהם מן הדין ובידו לתתן למי שירצה. והוא ענין אלהי דק מאד ירוץ מרוצת הצרוף והזקוק ע"ד ההשגחה המיוחדת בכמו אלו הענינים כמו שביארנו. אמנם הברכות אשר קבלו החלוק כבר נתנן לשניהם וידו חלקתן להן בק"ו ולא עליהם הית' חרדתם כמו שיתבאר עוד בפי' ב"ה. והנה אחר ערוך השלחן בכל מה שנאמר בזה הדרוש היקר מעתה צפה הצפית אל ביאור דבריו: