טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. אמר כי כמו שבתחלה זרזה עצמה מפני צורך ביתה. כן עתה אחר שטעמה תועלת יגיעתה הנה אז הרבתה ההתעמלות עד שלא יכבה בלילה נרה. וזה הענין מיוחד מאד לאשה ראשונה. שכיון שטעמה בקצה המטה אשר בידה כי טוב סחרה ואתננה. חוייב כי גם שיחשך השמש ביום המות לא יכבה נרה בלילה ההוא. וכמו שאמר המשורר לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח (תהלים ט"ז). ואפשר כי לכן כתיב ליל לומר שלא יהיה לה חשכו של לילה:
עקידת יצחק · פרק כ״ב, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Akeidat Yitzchak, Pressburg 1849
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך עקידת יצחק, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.