עקידת יצחק · פרק כ״א, י״ד

ובמדרש (ב"ר פרשה נ"ו) אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבון העולמים גלוי וידוע לפני כסא כבודך בשעה שאמרת לי קח נא את בנך וגו' היה לי להשיב אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע ועכשיו אתה אומר לי קח נא וכו'. ח"ו לא עשיתי אלא כבשתי רחמי לעשות רצונך כן יכבשו רחמיך: ולך לך אל ארץ המוריה. כדי להפליג ממנו המהירות המביא לידי חרטה הרחיב לו דרך ג' ימים בהם יוכל להפך בכל צדי המעשה וידע מה לעשות והוא מה שרצהו ג"כ הרב המורה באלו הענינים כמו שכתב פרק כ"ד חלק ג': והעלהו שם לעולה. במדרש (שם נ"ג) כשאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע לא איש אל ויכזב (במדבר כ"ג) כשאמר ליה קח נא את בנך את יחידך וכו' ההוא אמר ולא יעשה (שם). משמע מדבריהם שפיו ולבו שוים בדברים האלה אלא שלא עמד בהם. אמנם רש"י ז"ל על מה שאמר (תענית ד'.) ולא עלתה על לבי זו עקידת יצחק הכי גרס זה יצחק בן אברהם ע"כ. והכוונה שאם צוה על העקידה לא עלתה על לבו שחיטתו אלא שכיון שיובן כן מדבריו. והרבי יונה המדקדק כ' בספרו ובדק מה שמצא בזה שני מיני התחכמות שהתחכם בהם האל ית' לנסות בם את אברהם מבלי שימצא שנוי במאמרו ית'. האחד מצד הצווי שלפעמים יבא הצווי לשיתגולל על העשיה לא שיעשוהו על כל פנים כמו והשקית את הרכבים יין (ירמיהו ל״ה:ה׳-ו׳) ויהיה אומרו והעלהו שם לעולה לפי זה התגולל והתעסק בהעלות העולה לא שירצה עשייתה בפועל וזהו המכוון אצל הש"י לא מה שהבין ממנו אברהם. והשני מצד אומרו לעולה כי שמוש הלמ"ד יבא לשני ענינים. האחד כשתבא על הפעולים כאומרו ויעלהו לעולה תחת בנו. והשני כשתבא במקום תחת כמו ותהי להם הלבנה לאבן וגו' (בראשית י"א). והנה כונת הש"י שתהיה העליה שם על אחד ההרים תחת עולה כלומר חשוב כקרבן עולה רצה שיבין ממנו אברהם הענין הראשון והוא שיעשהו עולה. אלה הן תורף דבריו ואם הוא האריך בהם ובהפליג ערכם והתפארו שלא קדמו אדם בהרגש זה: