עקידת יצחק · פרק י״ח, י״ב

ועוד אוסיף לעורר שאר הספקות הנופלות בחלק הספור כמנהגנו ואחר נבא אל ביאורו בעזר העוזר. הארבעה כבר באו: ה לומר לו בן תשעים ותשע שנה ואחר שמצא את לבבו נאמן לפניו וכרות עמו ברית בין הבתרים התהלך לפני והיה תמים. ועם שכבר דברנו בו עוד תתבאר כוונתו: ו אומרו ויפול על פניו ב' פעמים בספור הזה מה שלא נזכר כן בשום מקום. וכבר נדבר בזה אבל ידובר עוד: ז באומרו אני הנה בריתי אתך והיית לאב כו' שהוא לשון מיותר אחר שאמר ואתנה בריתי כו'. ובלתי מובן שלא יתבאר ממנו מה כוונתו שלא דבר אלא בהווה וכ"ש במה שחוזר ומשלש והקימותי את בריתי כו': ח אומרו תחלה והיית לאב המון גוים ואחר אמר והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך כי נפל בו הכפל הוראה: ט אומר ולא יקרא עוד את שמך אברם כו'. למה אמרו שהקורא את אברהם אברם עובר בלאו ועשה ולא כן אמרו ביעקב אלא שלא יעקר ממקומו כדאיתא בברכות (י"ג.). ועוד איך יתכן להיות זה השנוי אם היה לו להקהיל עם ולשנות את שמו או באיזה אופן: י מה שירא' הכפל והמותר המופלג בכתובים הבאים אחריהם אמר קודם שיזכור את הברית ואתה את בריתי תשמור ואחר שאמר זאת בריתי אשר תשמרו כו'. חזר ואמר ונמלתם את בשר ערלתכם כו'. ושוב יאמר המול ימול כו' והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם כו' ועוד וערל זכר אשר לא ימול כו'. אין ספק שהיה יכול לצמצם זה הענין בשלוש הלשון לפי הנרא': יא אומרו כי שרה שמה ומנין היה שרה שמה אם לא שיקראה כן עכשו: יב מאומרו ויפול אברהם על פניו כו'. היפלא מיי' דבר כו' והיותר קשה בזה שלא הקפיד עליו השם ית' כמו שהקפיד על שרה. ולא עוד אלא שאמר וקראת את שמו יצחק כאלו היה הצחוק דבר הגון או שום זכות. ודברי המבדילים (תרגום אונקלוס) בין צחוק אברהם לצחוק שרה אינם נכנסים באזני כי לא נראה ששינה הכתוב בספור דבריהם כלל כי אם בדברי התוכחה לבד: יג אומרו הלבן מאה שנה יולד והנה בדורות ההם אין פלא כזה והלא עוד מעט בשנים שהוליד מהגר וקרוב לארבעים שנה מלא אשפתו מבני קטורה ולא הוזכר לפלא: יד אומרו לו ישמעאל יחיה לפניך ומי אמר לו שימות: טו מה טעם יאריך הכתוב בזכרון הצלחת ישמעאל וזרעו: טז טעם אומרו ויכל לדבר אתו ויעל אלהים כו':