עקידת יצחק · פרק י״ד, ח׳

ד אומרו וראיתיה לזכור ברית עולם חלילה שיצטרך אל סימן שיזכירנו שום דבר שהרי אין שכחה לפני כבודו. וכמה תמוהין דברי הרמב"ן ז"ל שכתב שהיה הקמת זאת הברית דומה לעד הגל הזה ועדה המצבה (בראשית ל״א:נ״ב). וכמו את שבע כבשות תקח מידי (שם כ"א) כי כל דבר הנראה שיושם לפני שנים להזכיר דבר נדור ביניהם יקרא אות וכן במילה אמר והיה לאות ברית (שם י"ז) ע"כ. כי לפי הנראה ענין הקמת ברית בכל מקום אינו אלא שהיא מבטיח ומאמת לקיים דבר לא שיזכירנו הנשכח ועוד אפלא לשומו אות ברית מילה שוה לאותן שזכר כי הנה הברית בעצמו הוא הזכות העומד לנו לפניו והוא ענין הזכרון כמו שתקנו ז"ל על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה כו' (שבת קל"ז:) ומ"ש הכתוב והיה הדם לכם לאות (שמות י״ב:י״ב-י״ג) כבר אמרו שדם הפסח ודם המילה שהיו מתבוססים בהם (מכילתא פ"ב) הם הם הזכרון והזכות ולזה אמרו לכם לאות ולא לאחרים לאות מכאן שלא נתנו הדם אלא מבפנים (שם בא פ"ו) וכן הוא מאמר ותקעתם בחצוצרות כו' והיו לכם לזכרון כו' (במדבר י׳:י׳). כי זכרון המצות והעבודות הוא הזכות העומד להם בהם. והכא מאי זכות איכא: