עקידת יצחק · פרק י״א, י״ג

ובמדרש (שם) ר' עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר כך היו אנשי דור המבול עושין. אחד מהם לוקח שתי נשים אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש זו שהיא לפריה ורביה היא יושבת כאלמנה בזויה וזו שהיא לתשמיש הוא משקה אותה כוס של עקרין שלא תלד והיתה יושבת ומתקשטת כזונה הדא הוא דכתיב רועה עקרה לא תלד ואלמנ' לא ייטיב (איוב כ״ד:כ״א-כ״ב). תדע שכן דכתיב ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה. עדה נטולה מעליו. צלה שהיתה יושבת בצלו: ומהתימ' שהרי כתיב וצלה גם היא ילדה וכו'. וצריך שיאמרו ששתתה ולא הועיל. אמנם יורו שדרך האנשים ההם לקחת שתי נשים האחת מצד השארת המין כי על זה נתיחד שמה של חוה והיא עדה וסורה במדרגת'. והשנית נתייחד' לו שיהיה בצלה לכל הדברים. המיוחדים אליו מצד שהוא איש ולזאת יקרא אשה. וכבר שתתה כוס של עקרין שלא תתעסק בזולת זה. ואמר כי אותה עדה ילדה את יבל אשר היה אבי יושב אהל ומקנה ואחיו יובל היה אבי כל תופש כנור ועוגב. אשר שני העסקים האלו יתוארו בעצי העדן כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל. אמנם צלה גם היא ילדה את תובל קין לוטש כל חורש וכו'. והיא מלאכה מעולה מהראשונות הפלא ופלא כי היא מלאכת הפרשות והנהגת צבא המלחמ' אשר היא ראשיית על המלאכות האינושיות כמו שנתבאר בפילוסופיא המדינית. עד ששמו כולן תחתיה ולצרכ'. ושם האומן מסכים עמהם שכל הקנינים מובאים אליו ונמשכים אחריו. וזהו החלק המעשי מהשכל אשר ייוחד לעץ הדעת טוב ורע. ומזה הפליג להורות באומרו ואחות תובל קין נעמה. כי אחותו הקרובה ומצרנית אל זה הכח הוא מה שנאמר עליו ועץ החיים בתוך הגן שהוא תכלית הנעימות וההצלחה. וכמו שאמר תודיענו אורח חיים. וסוף נעימות בימינך נצח (תהילים ט״ז:י״א). ואין ספק שהנפש המוצלחת המתעצמת בשלימות המושפע עליה כמו שאמרנו ראוי שתקרא בשם נעמה: