עקידת יצחק · פרק ק״ה, ז׳

קשה הוא שיובן זה הענין כפשוטו לבד שיעלהו להראות את כל הארץ כלליה ופרטיה ולסוף יאמר לו הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל. בעי לנחומי צעורי קא מצער ליה. וכבר התעוררו חז"ל לזה ואמרו (ספרי פ' הברכה) ויעל משה עליה היא למשה ואין ירידה למשה לומר שאין ראוי שיובן מהספור דבר שיראה ממנו אצלו רק מעלה וכבוד ומזה דרשו (ספרי שם) כל הראיות ההן לשבח. מערבות מואב מלמד שהראהו שלשלת של מלכים הראויה לעמוד מרות המואביה. אל הר נבו ראש הפסגה מה פסגה זו וכו'. אשר על פני ירחו מלמד שהראהו שלשלת ארץ ישראל מיושבת על שלותה וחזר והראהו מציקים המחזיקים בה. את הגלעד מלמד שהראהו בית המקדש מיושב בשלותו וחזר והראהו וכו'. וכן עד דן וגו' ואת כל נפתלי בכלן אמרו שהראהו הענינים המיוחדים אשר היו אחרי כן בשבטים בחלקיהם ובארצותם ביישובן ובקומתן. ואמרו עד הים האחרון אל תהי קורא עד הים האחרון אלא עד היום האחרון מלמד שהראהו כל העולם מיום שנברא עד תחיית המתים. ואמרו בקעת ירחו מלמד שהראהו גוג וכל המונו שעתידין ליפול בבקעת ירחו. עיר התמרים מלמד שהראהו גן עדן וצדיקים שבה שמשולים כתמרים וכן הוא אומר צדיק כתמר יפרח (תהילים צ״ב:י״ג). עד צוער אלו מצוקי ישראל וכו':