עקידת יצחק · פרק ק״ג, ז׳

והנה באמת תהיה הדרישה נכונה מאד כי כאשר לא עמדו במה שקבלו עליהם לשמוע מפי הנביא כדי להנצל מסכנת האש האלהי והנורא ההוא שתרד האש ההוא אשר פחדו ממנו ותאכלם וברוך דיין האמת כי כל דרכיו משפט. והנה אחזיהו לא נכנע ובעמדו במרדו ובחוזק לבו שלח שר חמשים אחר וחמשיו אשר אמר לו כדברים הראשונים וישפוט אותם כמשפטם. אמנם כאשר הוסיף עוד במרד לשלוח שר חמשים שלישי וחמשיו הנה השר ההוא נכוה בגחלתן של ראשונים ונכנע לבבו ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך. התחנן לפניו ואמר שלא ישקיף אל המספר ההוא הנמצא בפרטם רצוני בהיות שם תחתיו חמשה שרי עשרות או עשרה שרי חמשה רק אל כללותם שהם כלם חמשים כי הוא אינו מכוין להתריס במספר ההוא כשרים הראשונים. וזה מה שביאר באומרו הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשונים ואת חמישיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך (מלכי' ב' ב') והענין מובן שהוא נסתלק מהקרא שר חמשים וגם מהיות האנשים אשר עמו חמושים רק שיקראו חמשים על מספרם הפשוט ועם זה כפר בכל מיני העבודות והממשלות אשר היה מודה בהם אדוניו והודה לשמוע בקול דברי הנביא אשר ידבר בשם יי' וכבר נוצל בזה משתאכלהו האש הגדולה. ולזה דבר מלאך יי' אל אליה רד אותו וגו' ויקם וירד וגו' (שם) סוף דבר אלו הן הכנפים שהזכירום חז"ל במאמר שזכרנו ואלו הן אשר בקשו להתעופף בהם מלכנו ושרנו ואבותינו בכל הדורות ההם ואשר בעבור זה סרו מעליהם כנפי השכינה וסר צלם מעליהם ויגלו בראש גולים. אמנם כשיבאו לקצם ויכירו שאין בהם ממש זולתי לעשות כל אשר יעלה בחפץ האלהי לעשות הנה בלי ספק יקרה לכללם מה שקרה לאותו שר חמשים שלישי ולכל גרי האמת והצדק ויבאו בכל לב ובכל נפש לחסות תחת כנפי השכינה כמו שאמר גדול כחן של עומלי תורה כי מצד טוב עיונם והשגתם אמתיות דרושיה וקיום אמונותיה גם מקבלי מצותיה ושומרים אותם לעשותם ודאי אינם חסים באלו הכנפים ואף על פי שיש בהם ממשות בהנהגת העולם כפי טבעו אבל חסין בחסד אלהים אשר הוא למעלה מכלן והוא הטבע השני המעולה אשר עליו נאמר כי גדול מעל שמים חסדך (תלים ק"ח) כמו שפירשתי יפה בשער ט"ו. כי כנפי החסד אלו המה הסוככים על כל שאר הכנפים ומכריחים אותם אם לטוב אם למוטב כאשר יחוייב לאמונת השכר והעונש והוא מה שכוונוהו בכתוב האומר מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (שם ל"ו) כי בני אדם השלמים אינם חסין רק בצל כנפיו יתברך. אמנם יתכן שתהיה כוונת הכתוב לומר כי החסד העליון אשר הוא למעלה מכל הכנפים הוא יקר מאד לחסידים בני עלייה עומלי תורה וגומלי חסדים אמנם בני אדם ההמוניים או רובם בצל כנפיך אלה הנזכרות ההם וזולתם המשוטטות בהגהגת העולם בהם יחסיון כי הם המושגים להם בהתחלות מחשבותיהם ואשר אליהם יכוונו כל השתדלותם עד שיבחנו ויבאו בכח נסיונותם לחסות תחת כנפי השכינה כנפי החסד כמו שאמרנו: