עקידת יצחק · פרק ק״ג, י״ז

ויתכן שרמז בכאן אל ארבעה מיני המופת הראשונים מהי"ג שזכר החכם בהגיונות שמכחם יתברר ויתלבן אמתת כל דבר לפי ענינו. ועל המוחשות אמר זכור ימות עולם כי אין דבר יותר מוחש מהימים אשר לפנינו לברר שהעולם מחודש כמו שאמרנו. ועל המושכלות הראשונות אמר בינו שנות דור ודור וזה כי מושכל ראשון הוא שהכל גדול מהחלק ואם יניחו העולם קדמון הנה על כרחם יודו שחלק הזמן שוה לכלו מפני שחלקי הבלתי בעל תכלית חוייב שיהיו בלתי בעל תכלית וגם כן יתחייב שישוה מספר התנועות המאוחרות אל המהירות והוא מופת חותך על החדוש אצל המדברים כמ"ש הרב המורה פרק ע"ג חלק ראשון ולזה אמר השכילו כמו שכל פשוט אצל שנות דור ודור ותדעו האמת. ועל המקובלות אמר שאל אביך ויגדך. ועל המפורסמות זקניך ויאמרו לך שעל כל פנים אין להביא ראי' בהם רק מזקני הדור ומבניהם. ואיך שיהי' היתה הכוונה לברר להם איך הוא יתעל' אביהם האמתי והעצמי בכל תנאיו. ואמנם הסכים בזה התואר רצוני בשהוא אביהם העצמיי ואשר יושלמו בו כל התנאים הנזכרים להורות על ענין ההשגחה אשר תבא ממנו יתע' עליהם היותה היותר שלימה ובכוונה אליהם בעצם וראשונ' לא מצד מה שימשך מהסדור הכולל הטבעי הנוהג כפי מנהגו מבלי שום כוונה אל המונהגים אלא כמו השגחת האב על בניו שהיא בהשקפה אליהם בעצם וראשונה. וכמו שאמר במדרש בפרשת ואתחנן ואיתיה נמי בסנהדרין (ק"א.) כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו חכמים אצלו ואלו הן ר' טרפון ור' יהושע ור' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא נענה ר' טרפון ואמר רבינו טוב אתה לישראל מטפה של גשמים שטפה של גשמים בעולם הזה ואתה בע"הז ובעולם הבא. נענה ר' יהושע ואמר רבינו טוב אתה לישראל מגלגל חמה שגלגל חמה בע"הז ואתה בע"הז ובעולם הבא נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר טוב אתה לישראל מאב ואם שאלו אב ואם בע"הז ואתה בע"הז ובבא. נענה ר' עקיבא אמר חביבין יסורין כו'. הלא תרא' שטפה של גשמים תועלתה טבעית אינה מלאכותיית ויורה שיגיע מתועלת המלמד בשהוא יהיה לו התחלה וסבה בעבורה יתנועע האדם אל שלימותו והוא מה שכוונו בכאן משה כשאמר יערוף כמטר לקחי וגו' אלא שדקדק בפרטי תועלותיו ור' יהושע אמר כי לא זו בלבד תמצא אל החכם אבל שהוא ג"כ המניע אותם בתנוע' חזקה מספקת אל שיוציאו כחם זה אל הפועל כגלגל חמה זה שמניע היסודות ומכינם לקבל הצורות כמאמר החכם האדם יולידהו האדם והשמש. אמנם ר' אלעזר בן עזריה הוסיף ואמר שאין שלמות החכם המלמד חכמה ודעת את העם דומה אל השלמות המגיע בהויות מהנעת השמש לפי שהנעת השמש אותם אינה בכוונה כמו שאמר החכם בסוף המאמר השני מאלהיות אמר והוא שהאור יחוייב מעצמות השמש בטבע גמור מבלי שיהיה לשמש ידיעה וספור בהנעתו והוא מסכים בזה למה שאמר בספר ההפלה שאינו ברור שהם חיים משכילים ואף כי ישכיל וידע לא יהיה לו רק כוונה כוללת אמנם הכוונה אל החכם היא אל הענינים החלקיים והפרטיים ואל שלמות כל אחד ואחד מהמקבלים כהשקפת האב והאם על הבנים שאוהבים אותם בכל פרטיה' ופרטי פרטיהם ואל זה הענין בעצמו כוון בכאן באומרו הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך אלא שהפליג בהבדל הגדול אשר בין הכרתו והשקפתו בזה מכל שאר האבות על דרך שנתבאר. רבי עקיבא פנה אל ענין אחר שאינו מענין הראשונים ולא מדרכם ומבואר הוא שהתועלות המגיעות ממנו יראה הם מועילות לעולם הזה והבא ק"ו מהמלמד השלם ההוא ע"ה.