קיצור שולחן ערוך - סימן נ״ח
14 סעיפים. קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, בעברית מנוקדת.
קיצור שולחן ערוך · סימן נ״ח
סעיף א׳
כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאָדָם לֵהָנוֹת מִמַּאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ, כָּךְ אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵרֵיחַ טוֹב קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ, עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָה. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ. הֱוֵי אוֹמֵר, זֶה הָרֵיחַ. אֲבָל לְאַחֲרָיו אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, מִשּׁוּם דִּכְשֶׁמַּפְסִיק הָרֵיחַ מֵחָטְמוֹ, כְּבָר עָבְרָה הֲנָאָתוֹ וַהֲוֵי כְּמוֹ אֹכֶל שֶׁנִּתְעַכֵּל בְּמֵעָיו.
סעיף ב׳
כֵּיצַד מְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ הַטוֹב. אִם זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָרֵיחַ הוּא פְּרִי שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה, בֵּין שֶׁהוּא פְּרִי הָעֵץ בֵּין שֶׁהוּא פְּרִי הָאֲדָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת, כְּגוֹן אֱגוֹז מוּסְקַט, צִיטְרָאן (לִימוֹן) וְאֶתְרוֹג (בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, חוּץ מִסֻכּוֹת שֶׁיִתְבָּאֵר בְּסִימָן קל"ז סָעִיף ז') מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקָּרוֹ לַאֲכִילָה, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר נָתַן (וְיֵשׁ אוֹמְרִים הַנּוֹתֵן) רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וְדַוְקָא כְּשֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ בּוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ אֶלָּא לַאֲכִילָה, וְהָרֵיחַ בָּא לוֹ מִמֵּילָא, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הָרֵיחַ. הַמֵּרִיחַ בְּקַאפֶע קָלוּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֵיחַ טוֹב, מְבָרֵךְ אֲשֶׁר נָתַן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת.
סעיף ג׳
אִם זֶה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ הָרֵיחַ הוּא עֵץ אוֹ מִין עֵץ, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְלָכֵן עַל הַהֲדַס וְעַל וֶרֶד שֶׁקּוֹרִין ראזען וְעַל הַלְּבוֹנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, מְבָרְכִין בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים, דְּכֵיוָן דְּעִקָּרוֹ אֵינוֹ לַאֲכִילָה אֶלָּא לְהָרִיחַ לֹא הֲוֵי פֶּרִי. עַל פִּלְפְּלִין וְעַל זַנְגְּבִיל (אונגבער) יֵשׁ אוֹמְרִים דִּמְבָרְכִין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין מְבָרְכִין, עַל כֵּן אֵין לְהָרִיחַ בָּהֶם.
סעיף ד׳
עַל עֵשֶׂב וָיֶרֶק מְבָרְכִין בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים (העי"ן בְּחִירִק וְהַבֵּי"ת רְפוּיָה, כִּי הַחִירִק הִיא תְּנוּעָה קַלָּה וְגַם הַבֵּי"ת שֶׁל בְּשָׂמִים רְפוּיָה דִסְמוּכָה לאהו"י) וְהַסִימָן לֵידַע מַה הוּא עֵץ וּמַה הוּא יֶרֶק, כֹּל שֶׁהַגִּבְעוֹל הוּא קָשֶׁה כְּגִבְעוֹל שֶׁל פִּשְׁתָּן, וּמִתְקַיֵּם מִשָּׁנָה לְשָׁנָה וּמוֹצִיא עָלִין, זֶהוּ עֵץ. וְאוֹתָן שֶׁהַגִּבְעוֹל לְעוֹלָם רַךְ, הֲוֵי עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים.
סעיף ה׳
אִם אֵינוֹ לֹא מִין עֵץ וְלֹא מִין עֵשֶׂב כְּמוֹ הַמּוּסְק (פִיזָאם) מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְכֵן עַל פִּטְרִיּוֹת (שׁוְועמְליך) יְבֵשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן רֵיחַ טוֹב, אִם מֵרִיחַ בָּהֶן נִרְאֶה לִי דְּיֵשׁ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים.
סעיף ו׳
עַל שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, לַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁגָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל קָבְעוּ לוֹ בְרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב.
סעיף ז׳
בֵּרַךְ עַל שֶׁל עֵץ עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים, וְכֵן לְהִפּוּךְ, לֹא יָצָא. אֲבָל אִם בֵּרַךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים עַל כָּל הַמִּינִים, יָצָא. וְלָכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְסֻפָּק בְּבִרְכָּתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְנִרְאֶה לִי דְאִם בֵּרַךְ עַל פְּרִי הָעֵץ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים, יָצָא. וְעַל כֵּן נִרְאֶה לִי כִּי עַל צִפֹּרֶן (נֶעגְלִיךְ קרנפל) וְכֵן עַל קְלִפַּת תַּפוּחַ זָהָב (מֶערַאנְצֶען) וְלִימוֹנִים (צִיטְרָאנִין) יֵשׁ לְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים.
סעיף ח׳
שֶׁמֶן אוֹ מַיִם שֶׁבִּשְׂמוּ בִּבְשָׂמִים, אִם בַּעֲצֵי בְשָׂמִים, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְאִם בְּעִשְׂבֵי בְּשָׂמִים, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. וְאִם הָיוּ בּוֹ עֵצִים וַעֲשָׂבִים מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רֵיחַ מְעֹרָב מִמִּינִים שׁוֹנִים, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. אִם הוֹצִיאוּ הַבְּשָׂמִים מִן הַשֶּׁמֶן וּמִן הַמַּיִם, יֵשׁ סָפֵק אִם מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁאַר שָׁם הָעִקָּר. עַל כֵּן אֵין לְהָרִיחַ בָּהֶם.
סעיף ט׳
הָיוּ לְפָנָיו פְּרִי הַמֵּרִיחַ וַעֲצֵי בְּשָׂמִים וְעִשְׂבֵי בְּשָׂמִים וּמִינֵי בְּשָׂמִים, מְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד בְּרָכָה הָרְאוּיָה לוֹ, וּמַקְדִּים לְבָרֵךְ תְּחִלָה עַל הַפְּרִי וְאַחַר כָּךְ עַל הָעֵץ, וְאַחַר כָּךְ עַל עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים וְאַחַר כָּךְ עַל מִינֵי בְּשָׂמִים.
סעיף י׳
מֻגְמָר, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּשִׂימִין בְּשָׂמִים עַל גֶּחָלִים שֶׁיַּעֲלֶה רֵיחַ טוֹב, מְבָרְכִין עָלָיו מִשֶּׁיַּעֲלֶה הֶעָשָׁן קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הָרֵיחַ, כְּמוֹ בְּכָל בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין. אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁעוֹלֶה הֶעָשָׁן, דִּבְעִינָן בְּרָכָה סָמוּכָה לַהֲנָאָה. אִם הַמֻּגְמָר הוּא מִין עֵץ, מְבָרֵךְ עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְאִם שֶׁל עֵשֶׂב, עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. וְאִם שֶׁל שְׁאָר מִינִים, בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְדַוְקָא כְּשֶׁמֻּגְמָר בִּשְׁבִיל לְהָרִיחַ, אֲבָל מַה שֶּׁמְעַשְׁנִין בִּשְׁבִיל לְבַטֵּל הַסִּרְחוֹן כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין בְּשָׂמִים אֵצֶל הַמֵּתִים, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו כְּלָל.
סעיף י״א
וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד לְהָרִיחַ, כְּגוֹן בְּשָׂמִים הַמֻּנָּחִים בַּחֶדֶר לִסְחוֹרָה, וְכֵן מֻגְמָר שֶׁמְגַמְּרִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ, רַק לִתֵּן רֵיחַ בַּכֵּלִים, אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ.
סעיף י״ב
הַנִּכְנָס לְתוֹךְ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים אוֹ (אַפָּאטָהעק) בֵּית מִרְקַחַת וְנִתְכַּוֵּן לְהָרִיחַ, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים, כִּי הַבְּשָׂמִים שֶׁבַּחֲנוּת עוֹמְדִין לְהָרִיחַ, דְּנִיחָא לֵיה, לְבַעַל הַחֲנוּת שֶׁיָּרִיחוּ בְּנֵי אָדָם וְיִקְנוּ. נִכְנָס וְיוֹצֵא נִכְנָס וְיוֹצֵא, אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ מִתְּחִלָה לַחֲזוֹר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְאִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ אוֹ שֶׁיָּצָא וְשָׁהָה זְמַן מְרֻבֶּה אוֹ שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת אַחֶרֶת, צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּכָל פָּעַם.
סעיף י״ג
רֵיחַ שֶׁאֵין לוֹ עִקָּר, כְּגוֹן בְּגָדִים שֶׁהֵם מֻגְמָרִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְּשָׂמִים מֻנָּחִים בִּכְּלִי וְקָלַט רֵיחַ, וְכֵן הַמְמַשְׁמֵשׁ בְּאֶתְרוֹגִים אוֹ בִּשְׁאָר פֵּרוֹת הַמְּרִיחִים וְנִשְׁאַר בְּיָדוֹ אוֹ בְּבִגְדּוֹ רֵיחַ, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.
סעיף י״ד
בְּסִימָן קנ"ב סָעִיף ח יְבֹאָר, דְּאָסוּר לְהָרִיחַ בִּבְשָׂמִים שֶׁל אִשָּׁה. וּבְסִימָן קס"ז סָעִיף ו' יְבֹאַר דְּאָסוּר לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ שֶׁנַּעֲשָׂה לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם (רס"ז רי"ז).
קיצור שולחן ערוך, רבי שלמה גנצפריד - נחלת הכלל. ספריא
על הסימן הזה
קיצור שולחן ערוך סימן נ״ח. קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד הוא אחד מספרי ההלכה הנפוצים ביותר - סיכום בהיר וקצר של ההלכה למעשה בחיי היום-יום, ערוך סימן אחר סימן ומיועד לכל אדם מישראל. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.
קיצור שולחן ערוך, רבי שלמה גנצפריד - נחלת הכלל
