כף החיים - אורח חיים · סימן פ״ו

א) [סעיף א'] מים סרוחים וכו' כתב בספר תוספת ירושלים בשם הירושלמי דבברסקי אסור להתפלל ולהזכיר כל דבר של קדושה והוא שהתחיל העיבוד שיש ריח רע ואפילו האומן עצמו שמורגל כל שבני אדם מצטערים. והביאו פת"ע בסי' פ"ה אות ג':

ב) שם מים סרוחים וכו' ואסור לקרות כנגד כל טינופת שריחה רע ולא במקום שריחו רע או קץ בו כגון מרתפות היין וכיוצא בהן. א"ר אות א' בשם ספר צדה לדרך דמ"ג והביאו המש"ז סס"י פ"ה ומחה"ש ופתה"ד אות ג' וכן בבית המטבחיים או אצל מי משרה ששורין שם עירות וכדומה. חס"ל או" ו' אבל בתוך ד"א של עטרן ונפט וכיוצא מסימנים שריחן רע מותר לקרות ולהתפלל דאינו אסור אלא א"כ נעשה מחמת עיפוש אבל דבר שטבעו כך לל"ב. פתה"ד שם. ועיין בדברינו לעיל סי' ע"ט אות ב':

ג) שם מים סרוחים וכו' גינה דממשיכין לה מים רעים וסרוחין והיא סמוכה לבהכ"נ. אף אם קדמה בעל הגינה צריך להרחיק דהוי מלתא דאיסורא. כנה"ג בתשו' סי' כ"ו. ברכ"י בשיו"ב או' ב' שע"ת, ועיין לעיל סי' פ"ג סוף או' ד' והדרים סמוך ליאגאגה לענין להגות בתורה ולומר דברים שבקדושה רע ומר ומצוה לאדם שיזהר שלא לדור סמוך להן אם בא לו הריח רע וכמו כן ממי המשרה וכיוצא והיה מחניך קדוש רו"ח:

ד) שם צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה. לפניו כמלא עיניו ואחריו ד"א ממקים שכלה הריח. טור. ב"ח א"ר שם מש"ז שם. וכתב דמן התורה הוא אסור. ר"ז אות א':

ה) שם צריך להרחיק מהם כמו מן הצואה, ואותן מקומות שמימיהם סרוחים בימות הקיץ ל"מ דאסור לברך בתוכן אפי' הרחקה כצואה בעינן. מש"ז שם. יפ"ל אות א' פת"ע אות א':