כף החיים - אורח חיים · סימן ת״ז

א) [סעיף א'] וכיוצא בזה. כמ"ש סעי' ג' וכן היוצא לעדות החודש בזמן שהיו מקדשין ע"פ ראיה. גמ'

ב) שם. לכל רוח באותו מקום וכו' ואם היו מובלעים אלפים אלו בתוך תחומו שיצא משם רשאי לחזור לביתוויש לו מביתו אלפים אמה לכל רוח כמ"ש לקמן סעי' ב' יעו"ש.

ג) שם. לכל רוח באותו מקום וכו' ואעפ"י שכבר עשה המצוה ההיא. דהתקינו לו כן דאם לא יהא רשאי לזוז ממקומו ימנע עצמו מלצאת עוד ממקומו ותתבטל המצוה ההיא. כ"מ בר"ה כ"ג ע"ב ובסעי' שאח"ז.

ד) שם, הרי הוא כאנשי העיר וכו' ר"ל שאין העיר נחשבת להם לכלום והטעם שכיון שהלכו ברשות הרי המקום שהגיעו לו כאלו קנו בו שביתה ביה"ש. המ"מ פכ"ז דין ט"ז. א"ר או' ב'

ה) שם הגה. ועיין לעיל ססי' רמ"ח. ר"ל דשם מבואר ג"כ בענין היוצא בע"ש לדבר מצוה יעו"ש ובדברינו לשם בס"ד.

ו) [סעיף ב'] יש לו ממקומו. ר"ל ממקום שנאמר לו. רש"י. טור.

ז) שם. מובלע בתוך אלפים וכו' אבל דבוקות תחומין זה בזה לא מהני. תו"ש או' א'.

ח) שם. וכאלו לא יצא. ויש לו מביתו אלפים אמה לכל רוח ואם היה ביתו בעיר כולה נחשבת כד"א כבתחלה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כמ"ש לעיל סי' ת"ה סעי' ה'

ט) שם. וכאלו לא יצא. ומשמע מלשון הש"ע דאם שב לתחומו הפסיד האלפים אמה החדשות שנתנו לו חכמים ממקום שאמרו לו וגם משמע דאם אינו חפץ לחזור לתחומו רשאי ויכול לילך ממקום שעומד בו אלפים אמה לכל רוח. וכ"כ בגאון יעקב ודלא כדמשמע בא"ר או' ג' ומה שהביא מרי"ו אינו מוכרח. כ"כ האחרונים.

י) [סעיף ג'] כל היוצאין להציל וכו' עיין בקובץ על הרמב"ם פכ"ז שכתב דאפי' ראה שכבר הלכו בני אדם ויש כל צרכם להצילם ואעפ"י כן הלך הוא דבר פשוט הוא להתיר יעו"ש. פ"ת א"ח.

יא) שם. ואם היתה יד העכו"ם תקיפה וכו' ר"ל אף שהצילו מתפחדים לישאר שם שמא יתקבצו עוד עכו"ם ויתרבו בכלי זיין.

יב) שם. חוזרין בשבת למקומם. ואפי' יותר מאלפים כמבואר בב"י והטעם כדי שלא להכשילם לעת"ל שלא ירצו שוב לילך להציל. תו"ש או' ב'

יג) שם. ובכלי זיינם. ר"ל דאע"ג שהצילו כיון שמתפחדים לישאר שם חוזרים למקומם ובכלי זיינם. ומיהו אם אינם מתפחדים לישאר שם דאז אין להם רק אלפים אמה לכל רוח ואך היה תחומם מובלע בתוך האלפים שרי לחזור למקומם כמ"ש לעיל סעי' ב' דעת הב"ח דאפ"ה שרי לחזור למקומם עם כלי זיינם משום דאם יסלקו כלי זיינן חיישינן שמא ירדפו האויבים אחריהם ומשום מעשה שהיה כמבואר בגמ' וכ"כ הפרישה או' א' מיהו הי"א בהגה"ט כתב דמדברי הרמב"ם והטור משמע דאם יד ישראל תקיפא על או"ה אין חוזרין בכלי זיינם יעו"ש. אמנם מדברי השכנה"ג בהגב"י או' ב' וא"ר או' ו' משמע כדברי הב"ח והפרישה דכיון דשרי לחזור למקומם חוזרין בכלי זיינם יעו"ש.