כף החיים - אורח חיים · סימן ל״א

א) [סעיף א'] בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו'. והטעם ע"פ הסוד, עיין שער הקדמות דף ל"ח ע"ד, ובע"ח שער הכללים סוף פי"ב, ובשער המצות פ' ויחי ומ"ש סו"ב אות א':

ב) שם בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו'. וה"ה ביום כיפור. עו"ת אות א'. וה"ה דאסור לטלטלן ברכ"י או' א' יעו"ש. שע"ת אות א'. חס"ל סי' ל' או' ג':

ג) שם בשבת ויו"ט אסור להניח תפילין וכו'. ואפילו יו"ט ב' של גליות לאו זמן תפילין הוא. הרשב"א בתשו' סי' ס"א. תמים דעים סי' מ'. כנה"ג בהגה"ט, פתחי עולם או' א' ועיין נה"ש בהנד"מ ד"י ע"ג סוף ד"ה והמצות ל"ת וכו' ודף כ"ה ע"ב ד"ה וענין ברכת העומר לבני חו"ל וכו' ודל"א ע"ג ד"ה הנענועים ביום א' וכו':

ד) שם מפני שהם עצמם אות וכו'. גם לפי הטעם שכתב הסמ"ג (וכן הוא בהקדמת התיקונים) מפני שבלא תפילין יש לו שני עדים שהם אות המילה ואות השבת ערל שמתו אחיו מחמת מילה ולא נימול לא יניח תפילין. פסקים וכתבים סי' ק"ך. והביאו כנה"ג בהגה"ט. וכ"כ הרדב"ז בתשו' סי' ב' אלפים ושל"ד. וכן דעת החיד"א בברכ"י אות ב'. וכתב סידור בי"ע בדיני זמן הנחת תפילין אות ו' וכן עיקר. וה"ה דאסור להניחן והיינו לנוהגין כס' הש"ע כמ"ש סעי' ב' בחול המועד עכ"ל. ובפרט לדברי האר"י ז"ל שנתן טעם בסוד כמו שציינו באות א':

ה) פורים חייב בתפילין. תמים דעים סי' מ'. כנה"ג בהגה"ט. ולענין תשעה באב עיין מ"ש הכנה"ג שם שמנהג שלוניק"י להניחם בשעת יוצר וק"ש ותפילת י"ח ואחר תפילת י"ח מסירים אותם וקורין קינות על הסדר וכי' יעו"ש. ועיין מש"ל הי' ח"י אות ט"ז. ולקמן סי' ל"א אות כ"א ואות כ"ג:

ו) [סעיף ב'] בחוה"מ ג"כ אסור להניח תפילין וכו' עיין ב"י בשם הזוהר וכ"כ האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ב' דחזרת העמידה ובפרע"ח שער מקראי קודש פ"ה דאין להניח תפילין בחוה"מ יעו"ש הטעם בסוד, וכ"כ ביאורי הגר"א אות ד'. ועיין מש"ל סי' כ"ה אות ע"ה:

ז) שם הגהה וי"א שחוה"מ חייב בתפילין וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך וכו' והט"ז בסק"ב כתב דהמניחם בחוה"מ בלא ברכה שפיר עבד יעו"ש, ועיין א"ר אות ב'. ומש"ל סי' כ"ה אות נ"ב והאר"י ז"ל נתן טעם בסוד שאין להניחם בחול המועד כמ"ש באות הקודם. ז) כל מה שחסר מכאן עד סי' מ"ג הם כתובים בסה"ק קול יעקב על הלכות סתו"ם קחנו משם: