תקוני הזהר · פרק צ״ח, ז׳

בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ, וְדָא סמא"ל אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוְן, וְאִית לֵיהּ תְּרֵין נוּקְבִין בִּישִׁין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ויקרא כא יא) עַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא, לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְכִי לָא אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִשְׁכִינְתֵּיהּ (ירמיה כג כט) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה, מָה אֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה הָכִי אִיהוּ לָא מְקַבֵּל טֻמְאָה, אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב (במדבר יט כ) אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא וְדָא שְׁכִינְתֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ וַדַּאי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, אֲבָל כָּל מָאן דְּסָאִיב אֲתַר דְּאִיהִי שַׁרְיָא בֵּיהּ, אִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ עָבִיד לֵיהּ, וּבְגִין דָּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא מָאן דְּאַעִיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּבְגִין דָּא אָמַר (ויקרא כב לב) וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וְדָא אדנ"י, דְּאִיהוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּאִיהוּ יהו"ה יְחִידוֹ דְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ אָדָם. (ובגין דא לאביו ולאמו לא יטמא, ודא איהו רזא מאן דאעיל מרשות הרבים לרשות היחיד, ובגין דא אמר) (במדבר יט יד) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, דָּא אָדָם בְּלִיַּעַל, וּמִסִּטְרָא דָא בַּר נַשׁ רָשָׁע קָרוּי מֵת מֵעִיקָרָא מִקַּמֵּי דְאִתְבְּרִי עָלְמָא, אֲבָל לָא אִתְּמַר עַל אָדָם דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְקוּדְשָׁא, וְכַמָּה טִפְּשִׁין אִינוּן בְּעָלְמָא דְאָמְרִין הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָזַר עַל בַּר נַשׁ דְּיָמוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב אָדָם כִּי יָמוּת, וְאֵיךְ אָמְרִין דְּלָא יְהֵא מִיתָה מִינֵיהּ, וַי לוֹן דְּטַב לוֹן דְּלָא אִתְבְּרִיאוּ בְעָלְמָא, דְאִלֵּין אִינוּן דְּשַׁוְיָן לוֹן, שַׁוְיָן לְאָדָם דְּאִתְקְרֵי יִשְׂרָאֵל וּלְאָדָם בְּלִיַּעַל, וְאָמְרִין כְּאָדָם טוֹב כַּחוֹטֵא כּוּלְהוֹן שָׁוִין, יִהְיוּ כְמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ אִלֵּין חַיָּיבַיָּא דְאָמְרֵי הָכִי, וּמַלְאַךְ יהו"ה דּוֹחֶה מִנַּיְיהוּ.