תקוני הזהר · פרק צ״ו, ט׳

בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית, דָּא אָדָם דְּכָלִיל שִׁית, וְאִינוּן תְּרֵין שְׁפָחוֹת מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע עִִצֶם וּבָשָׂר, אִישׁ וְאִשָּׁה דְּאִתְּמַר בָּהּ (בראשית ב כג) כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת, הָא אַרְבַּע, אָדָם זָכָר וּנְקֵבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְגוֹמֵר, הָא שִׁית, וּבְגִין דָּא (שם ג כב) וַיֹּאמֶר יהו"ה אלהי"ם הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְגוֹמֵר, וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.