תקוני הזהר · פרק צ״ד, ז׳

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אלהי"ם, מַאי אלהי"ם מִי אֵלֶּה, וְעַל הַאי מִי אִתְּמַר (בראשית ג יא) מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עִירוֹם אָתָּה וְגוֹמֵר, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ (שם), הַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים א א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, דְּהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים אֵשֶׁת זְנוּנִים, מַאי רְשָׁעִים דָּא סמא"ל וְנָחָשׁ, הַהִיא דְאָמַר עֲלָהּ פַּרְעֹה (שמות ה ב) מִי יהו"ה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ, אֲשֶׁר דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ב ב) אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִי וַדַּאי, דְּאִיהִי תְיוּבְתָּא, אַסְוָותָא לְכָל מַרְעִין וּמַכְתְּשִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ב י) מִי יִרְפָּא לָךְ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר (ישעיה ו י) וָשָׁב וְרָפָא לוֹ, רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ (משלי ג ח), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּתָב לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ דִּידָהּ אִיהוּ רָזָא דִתְיוּבְתָּא, דְיַחֲזִיר וְיֵתוּב הַהוּא דַרְגָּא דְרָחִיק לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ, דְּיַחֲזִיר לָהּ לְאַתְרָהּ וִיקָרֵב לָהּ תַּמָּן, בְּהַהוּא זִמְנָא דִשְׁכִינְתָּא מְרַחֲקָא מִבַּעִִלָהּ, אִתְּמַר בְּבַר נַשׁ (דברים כח כ) וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד, חַיֶּיךָ אִתְקְרִיאַת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ב ז) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב לָהּ לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ, מַאי (נ"א ומיד) קָרוֹב יהו"ה לְכָל קוֹרְאָיו וכו' (תהלים קמה יח), דְּמָאן דְּקָרָא לֵיהּ בְּשִׁקְרָא רָחוֹק הוּא מִנֵּיהּ.