תקוני הזהר · פרק צ״ג, ד׳

בְּרֵאשִׁית דָּא בְּרִי"ת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ עִץ הַחַיִּים, וְהָא אוּקְמוּהָ, וּבְהִפּוּכָא תְבִי"ר, דְּגָרַם תְּבִירוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְדָא עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, טוֹב אִיהוּ אִילָנָא, הַהוּא דִכְתִיב (בראשית ג ו) וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעִץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעִינַיִם, וְאִיבָּא דִילֵיהּ רָע, כְּפוּם חֵיזוּ דִּילָהּ הָכִי הֲוָה (נ"א איהו) אִתְחַזְיָא לָהּ מִלְּבָר, כְּגַוְונָא דְפוּמָא מִלִּין שַׁפִּירִין מִלְּבָר, וְלִבָּא מַלְיָיא טִנּוּפִין מִלְּגָאו, וְדָא לָא הֲוַת יָדְעָא דְסַם הַמָּוְת הֲוָה מִלְּגָאו דְאִיבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַ"תִּקַּח מִ"פִּרְיוֹ וַ"תֹּאכַל, וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ וְגוֹמֵר (שם), הֲרֵי אִיבָּא דְאִילָנָא דְתַמָּן מָוְ"ת (מלגאו גרם לה דאכלה).