תקוני הזהר · פרק צ״ב, ד׳

תָּא חֲזִי, אִתְּמַר בְּהַאי צֵלָע (בראשית ב כב) וַיִּקַּח, וּלְבָתַר וַיִּבֶן יהו"ה אלהי"ם אֶת הַצֵּלָע, מַאי וַיִּבֶן, אֶלָּא (מלכים א ח יג) בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ וְגוֹמֵר, וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא אִינוּן תְּרֵי בִּנְיָנִין דְּהַאי קְרָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם ו ז) וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ דָּא בַּיִת רִאשׁוֹן, אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה דָּא בַּיִת שֵׁנִי, וּלְקִבְלַיְיהוּ אָמַר בָּנֹה בָּנִיתִי תְּרֵין בִּנְיָנִין, חַד אִתְקְרִיאַת בִּנְיָינָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְתִנְיָינָא בִּנְיָינָא דְאִימָּא תַתָּאָה.