תקוני הזהר · פרק צ״ב, י״א

וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ תְּלַת צְלוֹתִין בְּכָל יוֹמָא, לְאַעֲבָרָא תְּלַת קְלִיפִין אִלֵּין דְּעָרְלָה מֵאוֹת בְּרִית דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וּבְדָא שַׁרְיָא בִּתְלַת גַּוָּונִין נְהִירִין, דְּאִינוּן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרָאֵל, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ז ב) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, וְאִינוּן נְעִילַת חַגִּין וּזְמַנִּין וּמוֹעֲדִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שמות כג יד) שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה, תְּלַת קְלִיפִין עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (בראשית ג כא) וַיַּעֲשׂ יהו"ה אלהי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, בְּקַדְמֵיתָא כָּתְנוֹת אוֹר, וּלְבָתַר דְּחָאבוּ כָּתְנוֹת עוֹר, מֵעוֹר דְּאִיהוּ מִשְׁכָא דְחִוְיָא, וּלְשַׁבְעִין שְׁנִין אִתְפַּשַּׁט הַהוּא (חויא) (נ"א משכא) מִנֵּיהּ.