תקוני הזהר · פרק צ״א, ט׳

וּלְכָל שְׁלִיחוּתָא וּשְׁלִיחוּתָא דִלְהוֹן אִית רִגְעָא וְשַׁעִִתָּא יְדִיעָא, וּמַזָּל יְדִיעַ, וְיוֹם יְדִיעַ, וְכֹכָב יְדִיעַ, וְתַמָּן אִשְׁתַּנִּי, הַאי מַלְאָךְ אִתְקְרֵי בַּשִּׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁמָהָן דְּמַלְאָכַיָּא, הוּא אִתְקְרֵי חסדיא"ל בְּזִמְנָא דְעָבִיד חֶסֶד עִם עָלְמָא, גַּבְרִיאֵ"ל בְּזִמְנָא דְעָבִיד גְּבוּרָה בְעָלְמָא, סתוריא"ל בְּזִמְנָא דְסָתִיר בְּנֵי עָלְמָא בְגַדְפוֹי מֵאִלֵּין מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צא ד) וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶּה צִנָּה, וְאִתְקְרֵי חתמיא"ל בְּזִמְנָא דְחָתִים זַכְוָון וְחוֹבִין עַל בְּנֵי עָלְמָא, כתביא"ל בְּזִמְנָא דְכָתַב חוֹבִין וְזַכְוָון.