תקוני הזהר · פרק צ״א, ג׳

בְּרִי בְכָל אִלֵּין תִּקּוּנִין בָּרָא לְאָדָם וּבַת זוּגֵיהּ, (ואי) וְאִיהוּ עָבַד פִּרוּדָא לְעִילָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּגָרִים לְסַלְקָא שְׁכִינְתא מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סָלִיק מִנֵּיהּ בַּת זוּגֵיהּ, וְאִסְתַּלַּק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִנֵּיהּ, דְּבַאֲתַר דְּלָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא תַמָּן, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁרְיָא תַמָּן, וּמְנָלָן דְּאִסְתַּלִּיק בַּת זוּגֵיהּ מִנֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית ב יח) וַיֹּאמֶר יהו"ה לֹא טוֹב היוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, וְדָא גָרִים לְיַעֲקֹב דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם לב כה) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, וּבְהַהוּא זִמְנָא נָצַח לֵיהּ סמא"ל, וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵיכוֹ (שם כו), בְּאָן אֲתַר פָּרַח בְּגִיד הַנָּשֶׁה, דְּפָרַח י' מִגִּיד הַנָּשֶׁה דְאִיהִי י' דְּיַעֲקֹב, וְאִשְׁתָּאַר אִיהוּ עָקֵב, דְאִיהוּ דָשׁ בְּעָקֵב, וְדָא רָזָא וְיָדוֹ אוֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עִשָׂו (שם כה כו) (דאיהו דש בעקב בגלותא ובעולא דמלכותא דשבעין אומין דהוא לזנב ולא לראש).