תקוני הזהר · פרק צ׳, י״ב

גַּוָּון אוּכָּם דְּעִינָא וְשַׂעֲרוֹי אוּכְמִין וְכָל גַּוָּונִין אוּכְמִין שַׁפִּירִין, אִתְיְיהִיבָן בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאִימָּא, חִוְורוּ דְעִינָא וְחִוְורוּ דְאַנְפִּין וְחִוְורוּ דְמוֹחָא וְחִוְורוּ דְגָרְמִין, אִתְיְיהִיבַת בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְאַבָּא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלוֹבֶן שֶׁבְּעַיִן וּמוֹחָא וַעֲצָמוֹת אִתְיְיהִיבוּ מֵאַבָּא, וְאוּכְמוּ דְעִינָא וְשַׂעֲרָא אִתְיְיהִיבוּ מֵאִימָּא, וְחִוְורוּ וְאוּכְמוּ תַּרְוַיְיהוּ אִשְׁתַּכְּחוּ מִכִּתְרָא עִלָּאָה, אוּכְמוּ מִלְּבָר וְחִוְורוּ מִלְּגָו, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (איוב לז כא) וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר (תהלים יח יב) יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ.