תקוני הזהר · פרק פ״ח, ז׳

תַּמָּן שְׁפִיפוֹן, לְאַעֲנָשָׁא לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, חִדֶּקֶל חַ"ד קַ"ל, דָּא חֲרִיפָא בְּלִישָׁנֵיהּ וְחַד מִסִּטְרָא דִימִינָא, קַ"ל מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְאוֹלָפָא תַּרְוַיְיהוּ, חַ"ד בְּשִׁנַּיִם, וְקַ"ל בְּשִׂפְוָון, וּבְגִין דָּא פִּישׁוֹן פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, גִּיחוֹן גַּיחוֹן הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים לד ו) וַיִּקְבּוֹר אותו בגי, תמן שריא לסטרא דימינא, פרת כליל כלהו, האי פריה ורביה, עליה אתמר (תהלים סח יד) אם תשכבון בין שפתים, אם ודאי למעבד תמן פריה ורביה.