תקוני הזהר · פרק פ״ה, ב׳

וּמְסַלְּקוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח מִסִּטְרָא דְי' זְעִירָא חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וּמְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ דָא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, וּבְגָלוּתָא לֵית לָן אֶלָּא אַרְבָּעָה, חַ"י מָ"לֵא שְׁ"טִיפָה הֲ"דָחָה, וְסִימָנִיךְ חֲמִשָּׁה, וְאִינוּן מִסִּטְרָא דְאָת ה' דְּאִיהִי רְבִיעִית לְחֻשְׁבָּנָא, וְאִיהִי דָלֵ"ת עֲנִיָּה, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק מִינָהּ ו' דְּאִיהוּ שִׁית דַּרְגִּין, הַכּוֹס אִיהוּ בְּרָזָא דְיאהדונה"י דְאִיהוּ כ"ו ה"ס, כּוֹס בְּחֻשְׁבָּנָא אלהי"ם.