תקוני הזהר · פרק ח׳, ג׳

וְטַעֲמֵי אִינוּן נִשְׁמָתִין, וּנְקוּדִין רוּחִין, וְאַתְוָון נַפְשִׁין, אִלֵּין מִתְנַהֲגִין בָּתַר אִלֵּין, וְאִלֵּין בָּתַר אִלֵּין, אַתְוָון מִתְנַהֲגֵי בָּתַר נְקוּדֵי, וּנְקוּדֵי בָּתַר טַעֲמֵי, כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ שׁוֹמֵר (קהלת ה ז), וְעוֹד אַתְוָון אִנּוּן אֵשׁ, נְקוּדֵי רוּחַ, אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ (יחזקאל א יב), וְאִנּוּן כְּמַבּוּעִי מַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ (תהלים קד י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעִִיָנִים בַּנְּחָלִים, יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי וגו', אִלֵּין אַתְוָון.