תקוני הזהר · פרק ע״ח, י״ב

עָרְלָה וּפְרִיעָה שְׁמַעִִנָא דְאִינוּן רוֹמִי רַבְּתָא וְרוֹמִי זְעִירְתָא, בְּזִמְנָא דְמִתְעַבְּרִין מֵעָלְמָא אִתְגַּלְיָא אוֹת הַבְּרִית, דְּאִיהוּ בַת עַיִן צִיּוֹן דְּאִיהִי נְקוּדַת עָלְמָא, דִּבְזִמְנָא דְאִלֵּין קְלִיפִין שָׁלְטִין בְּעָלְמָא אִתְחַזַּר עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, בְּזִמְנָא דְיֵתֵי פוּרְקָנָא מִיָּד וַיֹּאמֶר אלהי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (שם ג) הָיָה אוֹר לָא כְּתִיב אֶלָּא יְהִי (ויהי אור) אוֹר, וַיְהִי עִִרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד (שם ה), בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יהו"ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד (זכריה יד ט).