תקוני הזהר · פרק ס״ז, ה׳

קָם סָבָא וְאָמַר אדנ"י בְּמַחֲשָׁבָה סָלְקָא, וְלַאו בְּחֻשְׁבַּן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (זכריה ב יז) הַ"ס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יהו"ה כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ, יִתְעַר בֵּיהּ כְּמָה דְאִתְעַר מִשִּׁנְתֵיהּ וְחָזַר לְשִׁנְתֵיהּ, עַד דְּיִתְעַר יהו"ה דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, לְקַיְימָא בֵּיהּ וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ (ישעיה נד ז), גְּדוֹלִים אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְהָאֵ"ל הַגָּדוֹל דְּאִיהוּ חֶסֶד, וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ סָלְקָא לְאִתְקְרֵי גְדוֹלָה, וּבֵיהּ וַדַּאי רָזָא דְפוּרְקָנָא, כְּגַוְונָא דָא יו"ד ה"א וא"ו ה"א יהו"ה, וָא"ו בֵּיהּ רָזָא דְפוּרְקָנָא, דְאִיהוּ רָשִׁים בִּשְׁמָא דְע"ב, דְּאִינוּן וָה"וּ אֲנִ"י וָה"וּ רֵישֵׁי תֵּיבִין וָא"ו, תְּלַת עֲשַׂר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְאִתְיְיהִיבַת מִימִינָא.