תקוני הזהר · פרק ס״ו, י״ד

שִׂימֵנִי כַחוֹתָם, דָּא אוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (מלאכי ב ו) תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִנּוּן י', וּמֵעֲשַׂר דִּבְּרָן דְּאִינוּן ה"ה, וּמַאי תּוֹרָה ו' כְּלִיל שִׁית יְמֵי בְרֵאשִׁית, עַל לִבֶּךָ דָּא ל"ב אלהי"ם בְּחוּשְׁבַּן ל"ב, דְּתַלְיָין מִן ו', דְּאִיהוּ ו' זִמְנִין טוֹב, וּבָהּ אִשְׁתַּלִּים (נ"א ו') שְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל מַה דְּאִית בְּהוֹן, וְדָא אִיהוּ רָזָא כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי (ישעיה סג ד), לִבִּ"י סְלִיק מ"ב, וַיְכֻלּ"וּ ע"ב שְׁמָהָן דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר לְלִבִּי גִלִּיתִי, וּלְאֵבָרַי דְּאִנּוּן רְמַ"ח פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא לֹא גִלִּיתִי, וּבְהַאי וַיְכֻלּוּ (ה' בששי דאיהו בו', ודא איהי ויהי