תקוני הזהר · פרק ד׳, ו׳

וְאִי תֵּימָא דְרָזָא דָא חָזָא יְחֶזְקֵאל, לָא הֲוָה אֶלָּא דְמוּת דְּאִלֵּין חֵיוָון, וְלָא דְחָזָא חֵיוָון, אֶלָּא כְּמַלְכָּא דְשָׁלַח שְׁטָר בְּחוֹתָמֵיהּ, וְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא רְשִׁימָא עַל שַׁעֲוָה מֵחוֹתָמֵיהּ. דְּבִסְפִירָן דַּאֲצִילוּת אִיהוּ דִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא מַמָּשׁ, וּבִסְפִירָן דִבְּרִיאָה חוֹתָמָא דְמַלְכָּא, וּבִסְפִירָן דִּיְצִירָה וּבְמַלְאָכִין דְּאִינוּן חֵיוָון צִיּוּרָא דְחוֹתָמָא בְשַׁעֲוָה, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בְּמַרְאוֹת יְחֶזְקֵאל (שם) דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם, וּדְמוּת הַחַיּוֹת, וְלָא הַחַיּוֹת מַמָּשׁ. לְמָאן דְּכָל יוֹמוֹי לָא חָזָא מַלְכָּא, וַהֲוָה בֶּן כְּפַר, וְשָׁאִיל בְּגִינֵיהּ, וּרְשִׁימִין לֵיהּ עַל טַבְלָא אוֹ עַל נַיָּיר דִּיּוֹקְנֵיהּ.