תקוני הזהר · פרק קמ״ב, י״א

וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן בְּסֵתֶר, וְלָא יְכִילִן לְאַסְהָדָא בְהוֹן מַלְאָכִין דְּאָזְלִין עִם נִשְׁמָתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (תהלים צא יא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוְּה לָּךְ, הָא שְׁכִינְתָּא סָהִידַת עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה כג כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא עַל רֵישֵׁיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ דַּע מַה לְּמַעִִלָה מִמָּךְ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִין, (לזמנין נשמתא לא הות מודה בחובין דתבע עליה יצר הרע, וחשיד יצר הרע בהאי), (נ"א ולזמנין נשמתא לא חבת וחשיד יצר הרע בהאי), וְאָזְלִין לְגַבֵּי בֵּי דִינָא וְדָן עֲלַיְיהוּ דִין הַנִּשְׁבָּעִים, אוֹמִיאַת נִשְׁמָתָא עֲלַיְיהוּ וְאִתְפַּטְרַת, וְאִם לַאו פַּרְעַת.