תקוני הזהר · פרק קמ״א, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוֹבָדוֹי, לְדָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְדָא כְּלַפֵּי גְבוּרָה, אֱמֶת בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי דַּיָּין אֱמֶת, אלהי"ם הַכִּסֵּ"א בְּחוּשְׁבָּן, דְּתַמָּן י"ה דְּאִיהִי חָכְמָה וּבִינָה, זֶה שְּׁמִי עִם י"ה שְׁסָ"ה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְדָא י"ה מִן אלהי"ם, ה' עַל י' נוּקְבָא. וְכַד דַּיָּין אִיהוּ דָן, צָרִיךְ לְמֶהֱוִי אִיהוּ יָתֵיב וּבַעֲלֵי דִינָא קַיְימִין, כְּגַוְונָא דִלְעִילָא, דְאִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (איוב א ו) וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאלהי"ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, אִיהוּ יָתֵיב, וְאִינוּן קַיְימִין לְמִתְּבַע דִּינָא, וּבְגִין דְּשָׂטָן יֵעוּל בֵּינַיְיהוּ לְמִתְּבַע חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִינוּן בְּמַטּוּלָא עֲלֵיהּ, עַד דַּהֲוָה דָן לְהוֹן וְדָא אִיהוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, וְעוֹד לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, לְשַׁאֲלָא וּלְמִתְּבַע דִּינָא לְגַבֵּי (נ"א קמי) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יהו"ה, כַּד נָהִיג עָלְמָא בְּרַחֲמִין, וּמְקַטְרְגִין וְתָבְעִין דִּינָא, וְדָא אִיהוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה. וְתוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, יהו"ה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְשָׁאֲלִין וְתָבְעִין דִּינָא מִגְּבוּרָה בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, דְקַיְימָא עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְדָא הוּא עַל יהו"ה, עַל דִּמְקָרְבִין דִּינִין קֳדָם גְּבוּרָה אִתְּמַר בְּהוֹן לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, דְּאַף עַל גַּב דְּבְנוֹי אִינוּן יִשְׂרָאֵל לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַעֲבָרָא עַל דִּינָא, דְּאוֹרַיְיתָא בְּדִינָא אִתְיְיהִיבַת, וְאוֹמֵי עֲלָהּ דְּלָא יַעֲבַר עֲלָהּ, וּלְגַבֵּי דִינָא גְּבוּרָה אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחֶסֶד מִימִינָא, וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִשְּׂמָאלָא, וְכָל דִּינִין מֵהַאי אֲתַר תַּלְיָין, וְכָל סְפִירָן כֻּלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ דִינִין גְּבוּרָה וַאֲפִילוּ יהו"ה. דִּינָא קַדְמָאָה חֲדָא אִתְקְרֵי דִין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְאִתְּמַר (דברים כא כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר בְּרִי, הָכָא צָרִיךְ לְחַדְּשָׁא מִלִּין, אִית עִץ וְאִית עִץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם כ יט) כִּי הָאָדָם עִץ הַשָּׂדֶה, וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְחוֹבָא דְאָדָם אִיהִי נִבְלָתוֹ דְאָדָם קַדְמָאָה דְאִיהִי עִץ הַחַיִּים, לָא צָרִיךְ לְתַלְיָיא בֵיהּ חוֹבָא דָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, דְּמָאן דְּאָכַל מֵעִץ דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ עִץ הַחַיִּים, אִתְּמַר בֵּיהּ (בראשית נ כב) וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם. וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, עִץ דְּהָכָא דָא תַלְמִיד חָכָם דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי עִץ הַחַיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג יח) עִץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, דְאִיהִי חוֹבָה דְּחָב בְּיוֹמָא לֹא תָלִין עִמֵּיהּ בַּלַּיְלָה, דְמִיָּד יְתוּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, דְוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, (נ"א שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתך, אלא אימא ודאי עשה תשובה). וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, דָּא תַּלְמִיד חָכָם, נִבְלָתוֹ דָּא בַּת עַם הָאָרֶץ דְּאִיהִי רִיחֲשָׁא, דְאִם אַנְתְּ תַּלְיָא לָהּ בֵּיהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבְרָתוֹ, וְדָא אִיהוּ (דברים כא כג) כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, כִּי קָבוֹר הוּא לָהּ אוֹ תִּקְבְּרֶנּוּ אִיהִי לֵיהּ, וְאִתְּתָא דָא לַאו אִקְרֵי זִוּוּגָא וְיִחוּדָא דִילֵיהּ, אֶלָּא אִיהִי כְּמַטּוּלָא תַלְיָא עֲלֵיהּ, כְּחִוְיָא קָשִׁיר עַל קְדָלֵיהּ, וּבְגִין דָּא (שם) כִּי קִלְלַת אלהי"ם תָּלוּי, דְּאִיהִי קְלָלָה, דְקַטִּילַת לֵיהּ אוֹ אַיְיתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנִיּוּתָא. דָבָר אַחֵר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ, דָּא שַׁבָּת, דְּיָרִית בֵּיהּ בַּר נַשׁ נְשָׁמָה יְתֵירָה, לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָמָהָא נַפְשָׁא דְשָׁלְטָא בְּבַר נַשׁ בְּיוֹמִין דְּחוֹל, בִּמְלָאכָה דְאִיהִי אֲסוּרָה בְשַׁבָּת, אֶלָּא קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, דְלָא אִתְחַזְיָא קֳדָם זָכוֹר וְשָׁמוֹר דְּשַׁבָּת, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר (שמות ה ה) שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, (דברים כא כג) וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ, דְנִשְׁמָתָא יְתֵירָה אִיהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּלְעִילָא, אַדְמַת קֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בָּהּ (ירמיה ב ג) קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה. וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דָּא בַר נַשׁ דְּאִיהוּ נָבָל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַמַּעֲמִיד תַּלְמִיד דְּלַאו אִיהוּ הָגוּן כְּאִלּוּ מַעֲמִיד אֲשֵׁרָה, וּבְגִין דָּא לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ דְּאִיהוּ עִץ הַחַיִּים. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וְגוֹמֵר, הָעִץ אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוּ
נחלת הכלל · Tikkunei Zohar - Vocalized

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך תקוני הזהר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.