תקוני הזהר · פרק קל״ז, ז׳

וְתוּ נַעֲשֶׂה אָדָם אֲנָא יָהִיב בֵּיהּ נִשְׁמָתָא, דִכְתִיב בְּצַלְמֵינוּ, וּכְתִיב (תהלים לט ז) אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, וְאַתּוּן יַהֲבוּ בֵּיהּ רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְאַרְעָא אַרְבַּע יְסוֹדִין, וְיִדְמֶה לְכֹלָּא עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וּמַה דְּרָעִינָא דְלֶהֱוִי שַׁלִּיט וּמְמַנָּא עֲלַיְיכוּ, אַצְדִּיקוּ דִינָא דִילִי, וִיהֵא בִרְעוּ דִלְכוֹן, דַּאֲנָא אַשְׁרֵי שְׁמִי עֲלֵיהּ, וְחוֹתָמָא דִילִי בִּידֵיהּ, דְּאִיהוּ חוֹתָם הַבְּרִית, מַלְאָכַיָּא דְסִטְרָא יְמִינָא בָּרְכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם קג כ) בָּרְכוּ יהו"ה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וְדָא מטטרו"ן, לְקִבְלֵיהּ יוֹסֵף לְתַתָּא, וַהֲווֹ אָחֳרָנִין דַּהֲווֹ שָׂנְאִין לֵיהּ וְאָמְרוּ (שם ח ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבְגִין דָּא וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה, וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַבְּרוֹ לְשָׁלוֹם, וְלַאו דְּאִינוּן אִלֵּין עז"א ועזא"ל, אֶלָּא אִינוּן אָחֳרָנִין דְּאִתְכַּנְשׁוּ (ס"א דאתכללו) עִמְּהוֹן.