תקוני הזהר · פרק קל״א, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

רֵישָׁא אִיהוּ כִּנּוּיָיא דְשֵׁם אהי"ה, וְכָל מַלְאָכִין, וּמְמַנָּן דַּהֲוַיּוֹת, מֵהָכָא תַלְיָין, וּבֵיהּ שָׁאֲלִין מַלְאָכִין אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ, אי"ה רְשִׁים בְּאהי"ה, וְתַמָּן הי"ה דְסָלִיק בְּחוּשְׁבַּן כ' דְּאִיהוּ כֶּתֶר, אִיהוּ רְשִׁים בְּא"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י, (אהי"ה) אל"ף ה"א יו"ד ה"א אִיהוּ רָזָא דַעֲשַׂר אַתְוָון מֵעִילָא לְתַתָּא, הַאי אִיהוּ כֶּתֶר בְּרֵישׁ כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן, וּלְעִילָא מִנֵּיהּ יו"ד ה"י וא"ו (נ"א וי"ו) ה"י, אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, לְעִילָא מִנֵּיהּ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְכֻלְּהוּ סָלְקִין לְאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, וְאִלֵּין אִינוּן אַתְוָון דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוֹן שְׁמַיָּא עִלָּאִין, וְאַרְצוֹת הַחַיִּים, דְּאִלֵּין אִתְקְרִיאוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, וּמָאן דְּבָרָא בְּהוֹן כֹּלָּא, אוּמָנָא דְכֹלָּא, עִלַּת הָעִלּוֹת מִתְעַלֶּה עַל כֹּלָּא, הוּא בְרִיךְ לְכֹלָּא, וּלְעִילָא מִכָּל בִּרְכָאָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (נחמיה ט ה) וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, וְלָא צָרִיךְ אִיהוּ בִּרְכָאָן מֵאָחֳרָא, דְלֵית עֲלֵיהּ מָאן דְּאַשְׁפַּע לֵיהּ.
נחלת הכלל · Tikkunei Zohar - Vocalized

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך תקוני הזהר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.