תקוני הזהר · פרק ק״ל, ג׳

אוּדְנִין אִית בְּהוֹן אִדְרִין וְאַכְסַדְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, דְּאִינוּן כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם (קהלת ה ז), אִי אִינוּן אֲטִימִין אוּדְנִין לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן אֲטִימִין תַּרְעִין דִּשְׁמִיעָה לְעִילָא לְגַבַּיְהוּ, וְאִינוּן תַּרְעִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (תהלים סה ג) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (דברים ו ד), מִתַּמָּן צָרִיךְ לְכַוְונָא בִשְׁמִיעָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא שְׁמִיעָה בְאָן אֲתַר תַּלְיָא לְעִילָא.