תקוני הזהר · פרק קכ״ט, י״ב

תָּא חֲזִי אִתְּמַר בְּאָדָם (איוב יד כ) מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ, וּמָאן גָּרִים לֵיהּ שִׁנּוּיָא דְאַנְפִּין, לְשַׁנָּאָה לֵיהּ דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּיהּ מָארֵי דְּדִינָא, הַאי אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה. וְעוֹד נְקוּדִין אִינוּן סֶגּוֹלִין נָהֲרִין (נ"א בהדין) נְקוּדָה דְאוֹרַיְיתָא, וְאִינוּן נִעִִנוּעִין דְּאַתְוָון, לָקֳבֵל פִּרְקִין וְעַרְקִין, דְּאִינוּן נִעִִנוּעִין דְּאֵבָרִין דְּגוּפָא. וְאִתְקְרִיאוּ בְּאִלֵּין שְׁמָהָן, ק"דומיאל (נ"א ק"דמיאל) (ס"י קמואל) מ"לכיאל צ"וריאל הָא קָמֵץ בְּאַתְווֹי, פ"דאל ת"ומיאל ח"סדיאל הָא פַּתָח, צ"וריאל ר"זיאל י"ופיאל הָא צֵרִי, ס"מטוריה